[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא שם למעלה
נראית קרובה
לא יותר ממאה מטר
לפי הראות שלי אפילו אפשר
לחבר ממני אליה גשר
פתאום מתכסה כולה לבן
בבוקר, מעין שלווה כזו שהיא מקרינה
ומאוחר בשעות היום צועקת עלי שלא הגעתי
לא מספיק בזמן
משתנה מקצה לקצה
אין יום אותו הדבר
אך עדיין מה שנשאר הוא יופייה המדהים
מתפזר לכל עבר
יורד במורדות ההרים
תגידו לה שאני רוצה לעלות, לגעת
להריח אותה ולהרגיש אותה נרגעת
אני קרובה, עכשיו יותר מתמיד
אבל עדיין ככל שאני מתקרבת יותר זה יותר מטריד.
אולי טוב לה שם למעלה לבד
אולי היא לא רוצה שאני אבוא להחזיק לה את היד
היא בטח מעדיפה מישהו אחר
מישהו שיוכל להישאר איתה יותר
רק אם היא תציע
רק אם היא תרצה, אולי
אני אעלה אליה, לפסגה
רק פעם אחת ודי
נחיה שם יחד, היא ואני
שתחליט לעשות סוף-סוף משהו בשבילי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סיפור אמיתי פעם
הלכתי לחבר שלי
תמיר דפקתי בדלת
וקול ענה לי
ואמר לי שאין אף
אחד בבית אז
אמרתי טוב שלא
באתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/04 4:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוליטל בנובמבר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה