"אז מה, את מאוהבת בו עכשיו?"
אתה שואל ונימה של אכזבה ותבוסה בקולך. האגו שלך נפגע אחרי
שהבנת שאין לך מקום בחיים שלי יותר. אני מנסה להיקשר לאנשים
זרים, לאהוב אותם ולו במעט ממה שרציתי לאהוב אותך ואף-פעם לא
איפשרת לי.
"כן, נראה לי..."
אני עונה, מהוססת. אף-פעם לא הייתי מאוהבת באף-אחד אחר חוץ
ממך, אין לי מושג איך עושים את זה. חייכת כששמעת את ההיסוס
בקולי, כנראה שהמעטתי ביכולת שלך להבין אותי באמת יותר טוב
מכולם אחרי כל השנים האלו.
אתה מתקרב אליי, מלטף קצת, מנסה להציל את מה שנשאר מהכבוד
האבוד שלך. הרי לא יכול להיות שבאמת הפסקתי לאהוב אותך. גופי
כל-כך צמא למגע שלך אבל אני מתרחקת.
"אז מה, לא נשכב יותר?"
אתה שואל מאוכזב, משועשע.
"אנחנו לא שוכבים כבר הרבה זמן."
אני עונה לך החלטית. אין קשר בין העובדה שיש לי מישהו חדש
עכשיו לבין זה שהפסקתי לאהוב אותך.
אתה מחייך, אתה כל-כך מעצבן כשאתה צודק.
אף-פעם לא ידעתי איך ממשיכים הלאה ממך. |