עלייך כותרת מזוייפים
עמילן משומש מלמלה מעצבנת.
ובקצות העמוד המוסתר,
קורי עכביש השנים,
שיערך בורגולים
וצוארון.
והוא, מה את אוהבת בו בכלל?
הוא אף אינו פותח דלת
ולסעודה הלכתם רק פעם אחת
שבועיים אחרי ההפלה
עם הקופון ביום האחרון לפני שיפוג.
גדול מידות הוא, נכון,
אך יופיו הלך ואפו נשאר.
ג'יזס! ראית את האף שלו?
מתעקל והולך ועולה וחוזר
ואף איזה מקצוע,
והקמצנות מבית!
נשארתם בכפר ליד הדיר.
בחורף הקור ממית את החזירים
ומעכל מלמטה את המשקופים
בחושך האפל לאט לאט אוכל את צעדייך
בצילך בוילון בצילו
מה הייתי מעולל לך.
אמנם בת ששים ואחת את
ומה שנשאר לך באין ילדים
הוא האנס-פטר.
אבל בחורף אני מגיע על גבי
זוהר צפוני, מביט בך מבעדך.
רוקם את זמרי נעורייך.
אני זוכר אותם, אני יודע אותם אחד לאחד.
ת"א, פברואר 2006. |