הסיפור שלנו מתחיל באי באמצע הים. הוא ניקרא אי המוות. הוא
קיבל את שמו משום שכל מגלה שהגיע אליו לא חזר. היו אנשים שחשבו
שישנן באי מפלצות גדולות. לעומתם מדענים סברו כי סביב לאי יש
שדה מגנטי שמושך את המטוסים והספינות לקרקעית הים, אך לא בדקו
השערה זו בתירוץ שאם זה נכון, אינם רוצים לאבד את חייהם.
כל מה שחשבו לא היה נכון.
כל מי שבא לאי נילקח בשבי להיות אומלל. אתם שואלים למה? אז הנה
לכם התשובה:
האישה הראשונה שהגיעה לאי היא הנסיכה נטסיה. היא באה לחגוג את
יום הולדתה בים וגילתה את האי הזה. היא הייתה מאוד מרוצה
כשראתה שיש שטח אדמה גדול שאף אחד לא שולט עליו. היא בנתה שם
את ארמונה, הארמון השחור, ובו היא ישנה. ובמגדל הכי גבוה
כמובן, כי רצתה לראות את כל "אדמתה". תחת חדרה היה המטבח שלה
וחדרי השומרים. מתחת לכל זה היה הצינוק. שם היו כלואים בתאי
סורגים כל האנשים שהסכימו לחקור את האי, אנשים שבאו להציל את
הנסיכה, אנשים שחיפשו את הספינות והמטוסים שחשבו שטבעו ואנשים
אוהבי הרפתקאות. בין אוהבי ההרפתקאות היו נשים וילדים. מייד
כשנתפסו המשפחות, הן הופרדו לשתי מחלקות:
מחלקת ילדים ומחלקת מבוגרים. במחלקת הילדים קיבלו יותר אוכל.
בגיל 11 הופרדו הילדים ממחלקתם והלכו למחלקת מבוגרים.