אני מרגישה את החיים נוזלים ממני טיפה אחרי טיפה...
הדם אוזל לי מהגוף...
הפעם אני אצליח לישון ולא רק לשעה,
הפעם זה לא יהיה רק חלום חטוף.

הפעם אני לא אקום, ולא אחלום דבר
הפעם לא תבוא שוב לבקר
הפעם כשיגיע בוקר יהיה כבר מאוחר,
הפעם יהיה ללילה סוף אחר

רציתי שתשאל אותי מה שלומי ואני אענה לך בסדר שיקרי.
רציתי שתתעניין.
רציתי שפעם אחת לא תדע הכל.
שתסתכל לי בעיניים ותדע שהפעם יש משהו שאתה לא רואה, ואתה לא
יכול להגיע אליו.
רציתי לצחוק לידך מבדיחה פרטית, כמו שקרה אתמול.
רציתי שתתנצל כי חברים טובים לא מתנהגים ככה.
רציתי שתרצה להשתנות. שתרגיש רע עם עצמך באמת, ולא תגיד את זה
סתם.
רציתי שתבין שיום אחד תגלה שאזכרת ה-30 שלי מגיעה ואתה לא היית
בהלוויה, כי לא התקשרת לשאול מה שלומי.

אני אוהב לראות אותה בוכה.
יש משהו טהור, כמעט תמים בבכי הזה.
כמו ילדה קטנה,
שפתה התחתונה משתרבבת החוצה בפרצוף נעלב,
עיניה גדולות והיא מכה בדמעות הזולגות על לחייה,
כמו מתכחשת להן.
הכאב שלה כ"כ אמיתי.
זה כל כך יפה.
אני אוהב לראות אותה בוכה