אמרו בטלוויזיה שפעם במאה חמישים ושמונה שנים קוראת תופעה של
ליקוי חמה כפי שהיא התרחשה היום.
אני טמיר וקסלר, ת.ז. 170537859, חי כולה 25 שנה על פני כדור
הארץ והתמזל מזלי לחוות את החוויה המסעירה. הירח מסתיר את השמש
ומטיל צל ענקי על פני כדור הלכת שעליו אני חי. "לילה" של כ-שתי
דקות באמצע היום. רק שתבינו, כאן מדובר בתופעה קוסמית,
אסטרונומית, חד-פעמית. זה כמו למצוא בחבילה של גרעינים שחורים
-בננה מיובשת וממותקת שתבקע מתוך קליפת גרעין. משהו שהוא פשוט
בלתי יאמן.
בטלוויזיה ראיתי את הליקוי בשידור ישיר, חושך מוחלט באמצע היום
כיסה את לונדון, פאריס, בוקרשט ועוד'.  השמש נראתה כמו אישון
ענקי של אלוהים. עיגול שחור מוקף הילה לבנה וטהורה. בטלוויזיה
- הכל נראה מרשים.
אבל, כאן בארץ הקודש - ישראל, כאשר יצאתי החוצה להתבונן בחוויה
הקוסמית, להשתתף באירוע הנצחי עם שאר בני האנוש, הסתכלתי לעבר
השמש והסתנוורתי לחלוטין. לא חושך, לא נעליים ולא משקפי מגן
מתאימות.
עמדתי שם, לבד על כביש האספלט באמצע תל-אביב, רק אני והשמש
המזורגגת - והיא בשלה, ממשיכה להאיר, כמו בכל יום, כמו בכל
אותם ימים של 25 שנות הימצאותי על פני הכדור.
אומר רק זאת, באותו היום במקום האור הרגיל של שעות הצהריים,
נהיה אור אפרורי כזה, סתם אור שכזה , בטח לא אור של חוויה
קוסמית חד-פעמית.
מה אומר לכם?
נולדתי.
           אמות.
                     ושום דבר מסעיר באמת לא קרה.