הולך אליה מוכה חמה
כמו מאמין עיוור אל בית-תפילתו
הם חסמו את הרחוב
גדרות בכל פינה
בתים הרוסים
תריסים שמוטים על זגוגיות מנופצות
לא אוכל לחזור מכאן
זאת הפעם האחרונה
מביט מהרחוב האכזר
בשרב מלקושי של סוף הקיץ
אל שמי יהלומים מבהיקים
נבצעים בקלות
נחתכים בסכינים כואבים של שמש
מדלג מצל אל צל ליד הגדרות
כשמדקרות האור קופחות מעליי
ראשי עליי סחרחר
עוד מעט אראה יהלומים קטנים
נושרים מהשמיים אל לבבי
אך לא אליה.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.