השקט מכסה את העיר כמו שלג צח
הרוח מכה בענפי העצים בקול עדין ורך
שתיקה של צרצרים מעידה על משהו אחר
משהו מוזר, בלתי מוסבר עליו אסור לדבר
הלילה מטשטש את הכל מחדש
גבעול של פרח שנקרע ועם הרוח נתלש
רק ילד קטן שנותר לבדו בצד יושב
ממתין בפינה שישחקו איתו ורק בוכה וחושב
זה נגמר, זה עבר
גם מחר מיותר
נגמר, עבר
הוא יושב וחובק בידיו גזע כרות
ובאותיות קטנות בכתב מוזר עליו חרוט
זה נגמר זה עבר
גם מחר מיותר
נגמר, עבר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.