יושבת אל מול חלום בבית קת
שרועה בזיכרונות אל העבר
לא מצליחה ולא רוצה להתנתק,
ולקבל את החזון על המחר.
לראשונה ליבי אינו מוצא מנוח,
מחפש מקלט בין הקירות
אינו יודע עוד לאן לברוח,
להסתתר מפני המשאלות.
אין עוד תשובות,
ולא ברורים הפתרונות.
והימים כושלים מאוד
ועוד דמעות -
תמו להם תענוגות.
איני יודעת עוד מה המילה
שחסרה בנשמתי הבודדה.
הפעימה איננה עוד,
אור החיים חדל להיות.
הכל אבוד,
חיי נעים במעגל לכוד.
לבי לבוד באור של מציאות.
של החיים ברוח החירות.
ולו הייתה עוד משאלה אחת,
מילה אחת, הייתי מייחלת
ששוב לבי ינצוץ ושוב יבהק
מהמגע של שמי התכלת.
אולי זאת אהבה...
אולי בדידות כנה...
אולי נמאס להיות כה רחוקה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.