במגירה של הנעליים, מאחורי מגף מחודד,
חי לו בענווה גמד די נחמד
גודלו כגודל זרת, שמנמן, חייכן וטוב מידות,
בדומים לו וודאי נתקלתם כבר באין ספור אגדות
במשך היום הוא מסתתר ולא יוצא מדירתו,
חושש כי בו יבחינו ויסלקוהו מביתו

רק לעת ליל, כשכולם כבר ישנים,
מציץ ראשו של גמדנו מתוך זוג סנדלים
אז, כשעלטה בכל שוררת, חומקת לה מן המגירה צלליתו הזעירה
הוא יוצא לתור הבית, בתקווה למצוא מטמון,
ובין היתר גם עוסק בחיפוש שיירי מזון

אין לו הרבה חברים למעט כמה חרקים -
וביניהם שני עשים, נמלה זקנה וזוג מקקים
לפעמים, כשיש לו סבלנות ורוחו עליו טובה,
הוא שולה פרעושים מפרוותה של הכלבה
אבל תמיד תמיד באשמורת שניה, לאור-הירח הלבן,
נפנה הוא לשחק בצעצועים של הילד הקטן:

בונה טירות מלגו, מטיל דוקים כמו חניתות,
בועט ומבקיע שערים עם גולות,
נוסע במכונית קטנה, כמעט נדבק למסטיק,
ראו - הנה הוא מפקד על חיילים מפלסטיק !

ומעט לפני שאיילת השחר מאפילה את לילו של הגמד,
אץ הוא חיש אל מחבואו המבודד
שם הוא מסתגר, חרישי, מאחורי החריר,
לעתים קורא בספר זעיר, לעתים סתם בוהה באוויר
ומעת לעת, אם מלפומנה עליו את חסדה נוטה,
כותב הוא שירים במחברת מרוטה

כך חולפים ימיו של גמדנו בבדידות מזהירה,
חי מליל אל ליל, עבורו עלטה היא הארה,
אולם דבר אחד ממנו כבר שנים נסתר -
במגירת הנעליים שלו מתגורר גמד זערער
גמדון זה יוצא לשוטט במגירת הנעליים הגדולה
(שהיא עבורו העולם) רק בזמן שהגמד הענק נם

ואף הגמד הזערורי, כשחש בדידות או סתם תוגה,
כותב שירים קטנים במחברת - וכך נרגע
ואולי, רק אולי, גם במגירת הנעליים של הגמד הדרדס
מסתתר באין רואה איזה משורר-ננס