בזמן הכותרות נשמע צלצול טלפון מתמשך
1. פנים, לילה. משרדו של רון.
מתוך הבזק של אור (כמו פלאש של מצלמה) מתבהרת התמונה. רון (גבר
נאה, 35, לבוש חליפה בצבע בז'), שוכב על ספת עור חומה במשרד
בלשים אפל המואר רק על ידי מנורת שולחן. הוא מתעורר מקול
צלצולו של הטלפון שמונח על שולחן מכתבה הנמצא ליד הספה ועליו
מונחת מנורת השולחן. רון מרים את השפופרת וקול סמכותי ועבה
נשמע מהצד השני של הקו.
בוס (V.O):
רון, קיבלנו ידיעה על כך שמצאו את גופתו של
"פני צלקת" בדירתו בתל אביב.
זה נראה כאילו הוא נרצח במהלך שוד.
הייתי רוצה שתיגש ותבדוק את זה. בשבילך זה צריך להיות קל.
ממש משחק ילדים
יש דגש על הסאונד של צמד המילים "משחק ילדים" (צליל של הד,
יתאים)
רון:
אני מייד זז, בוס
(סוגר את הטלפון)
רון מביט בשעון, מתרומם מהספה ומדליק לעצמו סיגריה.
רון (V.O):
השעה הייתה שלוש בלילה, יום שבת
הוא ניגש לקולב הנמצא בסמוך לדלת ולובש את מעיל הגשם הארוך
שלו. הוא מתקרב אל המכתבה ומתוך המגרה שבה הוא מוציא אקדח
תופי.
רון (V.O):
שתי האופציות היחידות
היו הכוסית והבקבוק או משימותיו
המוזרות של בוס.
את האקדח הוא טוען בכדורים רגילים. בתוך המגרה ישנה חבילה
נוספת של כדורים עליה כתוב "חודרי שריון" אך בהם הוא לא נוגע.
רון (V.O):
ביני לביני הייתי
מעדיף את האופציה הראשונה אבל
התקופה הייתה קשה ואני הייתי
זקוק למזומנים באופן נואש
הוא חובש את כובעו ויוצא מהמשרד. על דלת הזכוכית כתוב "רון
שפיץ-חקירות".
2. חוץ, לילה, מכוניתו של רון. רחוב.
רון נוהג במכוניתו, מכונית אמריקאית של שנות החמישים. יורד גשם
והמגבים פועלים.
רון (V.O):
"פני צלקת" היה סוחר סמים ידוע.
איש קטן במונחי הברנז'ה המקומית.
לא היה לו מספיק שכל בשביל
להתקדם אבל היה לו קצת נסיון ומספיק מזל בשביל להשרד.
רון יוצא ממכוניתו מול הבניין של "פני צלקת" ומתבונן בו. הגשם
פסק אך הסביבה רטובה. המבנה הוא בנין קומות עם כניסה מפוארת
ומקורה. רון מדליק לעצמו סיגריה נוספת ונכנס.
רון (V.O):
אבל כשהמזל נגמר שום נסיון
כבר לא יכול להציל אותך
4. פנים, לילה, הלובי בבניינו של "פני צלקת".
הלובי נראה כמו כניסה של בית מלון. מאחורי הדלפק יושב פקיד
הקבלה (גבר מקריח, 40, צנום למראה, לבוש בגדי שרד של שוער
מלונות כולל הכובע והכל. מדבר במבטא ארגנטיני) ומשחק באצבעותיו
בסיגריה לא דלוקה.
רון ניגש אליו ומראה לו את תג החוקר הפרטי שלו.
רון:
רון שפיץ. באתי לחקור את מותו טרם עת של "פני צלקת".
אכפת לך אם אני אשאל כמה שאלות?
הפקיד:
לא. בכלל לא
רון:
מי מצא את הגופה?
הפקיד:
אני מצאתי אותה.
יש לך במקרה אש עלייך?
רון מוציא מצית ומדליק לפקיד סיגריה. הפקיד לוקח שאכטה ונרגע.
הפקיד:
תודה רבה. כבר שעה אני מחפש משהו ולא מוצא. חן-חן לך.
רון:
איך מצאת אותו?
הפקיד:
זה היה לפני שעתיים בערך,
אני חושב, ישבתי לי כאן,
כמו תמיד והסתכלתי בטלוויזיה.
בתור דברי הפקיד שזורים קטעי הפלאשבק שלו מהארוע. אנו רואים
אותו צופה בטלוויזיה במשחק כדורגל בו רואים שחקן מבקיע גול
והפקיד מריע ומחייך.
הפקיד (V.O):
יש את התוכנית הזאת על
כדורגל שאני נורא אוהב.
אנו שומעים רעשי גרירה וניתוץ של חפצים. הפקיד מרים את עיניו
למעלה ואז אנו חוזרים לחלל ולזמן של רון.
הפקיד (V.O):
פתאום אני שומע מעלי
רעשים כאלה, אתה יודע,
כאילו מזיזים רהיטים או
משחקים גומי בתוך החדר.
הדירה שלו היא בדיוק למעלה. שם"
הפקיד מצביע אל התקרה ורון מרים את עיניו להסתכל. חוזרים חזרה
לזמן הרצח. זווית עילית אל פניו של הפקיד ואז רואים את התקרה
שממנה משתלשלת מנורה עם אהיל. המנורה מתחילה לזוז בגלל הדפיקות
והרעשים.
הפקיד:
"בהתחלה זה לא נראה לי חשוד כל כך, הרבה פעמים
יש כל מיני רעשים מהדירה שלו,
אבל הפעם כשזה השתתק זה השתתק לגמרי. (הרעשים מפסיקים)
אנו ממשיכים לראות את התקרה כשיש שקט ורק המנורה ממשיכה לנוע.
הפקיד (V.O):
ואז היה מין שקט מוזר כזה. אני לא יודע,
הייתה לי הרגשה לא טובה בקשר לכל העניין,
הפקיד מצפצף בדלפקו על כפתור אינטרקום שעליו כתוב "פני צלקת"
הפקיד (V.O):
אז ניסיתי קודם להתקשר אליו באינטרקום
אבל הוא לא ענה, אז עליתי אליו למעלה.
הפקיד קם ממקומו, הולך לכיוון המדרגות ונעלם מהפריים. אנו
חוזרים לחלל ולזמן שעם רון. הפקיד ממשיך לספר.
הפקיד:
הדלת שלו הייתה פתוחה לגמרי, לא הייתי אפילו צריך להכנס.
ראיתי אותו זרוק על הרצפה שם וכל הדירה שלו
הייתה הפוכה לגמרי.
לא נגעתי בשום דבר ומייד התקשרתי למשטרה ודיווחתי
רון רושם את הדברים בפנקס קטן.
רון:
לא ראית אף אחד יוצא או נכנס?
הפקיד:
היום, אתה מתכוון? לא. היום דווקא לא
רון:
ובימים אחרים?
הפקיד:
מדי פעם היו באים אליו כל מיני צעירים וצעירות.
היו גם לא מעט בחורות צעירות. הן במיוחד באו בלילה, אתה יודע
רון:
יש משהו שאתה זוכר במיוחד?
הפקיד:
לא. אני לא חושב...
אולי רק האשה ההיא מלפני שבוע
רון:
אחת הבחורות שלו?
הפקיד:
לא, אני לא חושב. היא לא נראתה זולה כמו האחרות האלה.
היא הייתה אשה יפה. אשה יפה מאוד.
אני זוכר שהיית מופתע מזה שהיא שאלה אותי איפה הוא גר.
רון:
יש לך מושג מה היא חיפשה?
הפקיד:
לא. אבל היא הייתה מאוד מעוצבנת כשהיא יצאה ממנו.
לבשה משקפי שמש ומיד עפה לרחוב. לא אמרה לי אפילו שלום
רון:
אתה יכול לתאר אותה?
הפקיד:
היא הייתה כזאת.. אתה יודע...
גבוהה כזאת. בדיוק כמוה
הפקיד מצביע על שערו של מגזין המונח על הדלפק ובו מופיעה
תמונתה של לוליטה (כוכבת הוליוודית בלונדינית, 30, יפה). דגש
סאונד ותקריב על התמונה בזמן שרון מתבונן בה.
רון:
תודה רבה. עזרת לי מאוד
הפקיד:
אין בעד מה, דרך אגב, אכפת לך להשאיר לי
את המצית שלך? אני מוכן לתת לך את הפנס שלי בתמורה.
הוא פנס מצויין, אפשר לכוון בו את האלומה והכל..
רון מופתע מהבקשה המוזרה, לוקח את גליון העיתון עם לוליטה
והולך לכיוון המדרגות.
רון:
לא. תודה
5. פנים, לילה, דירתו של "פני צלקת".
רון נכנס לדירה ומתחיל לבדוק את מה שנמצא בה. הדירה היא דירת
מגורים אפלולית המוארת על ידי מנורות קטנות המקובעות על הקירות
מסביב. הדירה הפוכה ופזורים בה שאריות של כורסה מפורקת, ספרים
וקלטות וידאו. על אחת הקירות ישנה תמונה מוסתת שמאחוריה ישנה
כספת פתוחה. על הרצפה נמצאת גופתו של "פני צלקת" (גבר, 40,
לבוש חלוק ונעלי בית) וחור של כדור תקוע במצחה.
רון (V.O):
בהתחשב בתוחלת חייהם הממוצעת של סוחרי הסמים,
"פני צלקת" החזיק בכלל לא רע, אבל ספק אם זה
מה שהיה מנחם אותו כרגע
רון מביט בגופה.
רון (V.O):
מי שחיסל אותו עשה עבודה נקיה.
קליבר 0.38, יריה בודדה במצח.
אם הפקיד לא שמע כלום אז כנראה שהיא הייתה מושתקת.
היה ברור שמי שעשה את זה חיפש משהו
בקיר ישנה כספת פתוחה וריקה שבמדף התחתון שלה יש שאריות של
אבקה לבנה בצורה המרמזת שמישהו הזיז משם שקיות של קוקאין. רון
בודק וטועם את הסם.
רון (V.O):
ותשעים ותשעה אחוזים סיכוי שהוא גם מצא.
אבל את האנשים במקצוע שלי תמיד מעניין האחוז האחרון,
זה שאף אחד אחר לא שם אליו לב
רון ממשיך להסתובב בדירה. על הרצפה ישנה ערמה של מגזינים
שבכולם מופיעה לוליטה. קלטות הווידאו הן כולן סרטים שבהם מככבת
לוליטה.
רון (V.O):
אחוז אחד מתוך מאה שהאשה היפה ההיא לא רק נראתה כמוה
אלא הייתה בעצם היא עצמה.
חבוי בין שאריות הספה, רון מוצא כרטיס ביקור של מועדון בשם
"הדומינו הכפול" והוא לוקח אותו ומכניס לתוך הכיס. הוא עושה
חיפוש בגופה ובכיסו של "פני צלקת" הוא מוצא פתק ועליו רשום
מספר טלפון.
רון לוקח את הטלפון ומחייג את המספר.
מזכירה אלקטרונית של לוליטה בטלפון (V.O):
"הגעתם לביתה של לוליטה.
אני לא נמצאית כרגע..."
רון (V.O):
רק לעיתים נדירות במיוחד יוצא לבלש
פרטי לחקור כוכבת יפהפייה, ואני לא התכוונתי
לבזבז את ההזדמנות הזאת על המזכירה שלה
רון מתיישב על כסא ליד מכתבה ומתבונן בגליון שלקח מהשומר ואז
מעיף מבט על הדירה.
רון (V.O):
חיסול מקצועי. אשה מפורסמת.
עד כמה שהיה ידוע לי זה היה הרבה מעל לליגה של "פני צלקת".
סוחרי סמים בדרך כלל סיימו את חייהם בגלל נרקומנים שאיבדו
שליטה,
ולפחות כלפי חוץ ככה רצו שזה ייראה גם הפעם
רון מחטט בינתיים במגרות בשולחנו של "פני צלקת" ובמגרה האחרונה
הוא מרגיש משהו לא בסדר וכשהוא מוציא אותה והופך אותה אנו
רואים שמונחות מתחתיה ארבע חבילות של קוקאין.
רון (V.O):
בינגו. טעות כזאת נרקומנים לא עושים.
אפילו כשהם מאבדים שליטה
רון יוצא מהדירה.
6. פנים, לילה, הלובי של הבניין.
רון עובר על פני הפקיד בדרכו החוצה. הפקיד קורא אחריו.
הפקיד:
אתה בטוח שאתה לא רוצה להתחלף?
רון:
בטוח.
7. חוץ, לילה, ברחוב.
רון מדליק סיגריה ומתבונן ברחוב.
רון (V.O):
היו לי שני קצות חוט. החלטתי להתחיל באחד
היותר נעים מבין השניים
רון ניגש לטלפון ציבורי ומחייג שוב ללוליטה. גם הפעם נשמעת
ההודעה האלקטרונית אך הפעם רון מחליט להשאיר הודעה.
רון:
ערב טוב גבירתי. אני מתנצל על השעה המאוחרת,
שמי רון שפיץ ואני חוקר מקרה רצח שקרה הלילה.
בעקבות כמה דברים שמצאתי בזירת הפשע
אני חושב שיש סיכוי שתוכלי לעזור לי.
בכל אופן...
לוליטה עולה על הקו. קולה נשמע מלטף ולא מציאותי ולא כאילו היא
נשמעת בטלפון.
לוליטה (V.O):
הלו?
רון:
ערב טוב. לא חשבתי שאת בבית
לוליטה (V.O):
כן, זה בדרך כלל מה שחושבים אנשים כשמזכירה אלקטרונית עונה
להם.
מי נרצח?
רון:
"פני צלקת"
רון ממתין לתגובה וזאת לא באה.
רון:
את מכירה אותו?
לוליטה (V.O):
לא זכור לי כרגע מישהו בשם הזה
רון:
מוזר. מוזר מאוד.
לוליטה (V.O):
מה כל כך מוזר?
רון:
כי יש לי מישהו שמוכן להעיד בשבועה שהוא
ראה אותך יוצאת מדירתו של "פני צלקת" לפני שבוע,
נסערת למדי אם יורשה לי להוסיף.
אפשר להסיק מכך שני דברים,
או שהכרת את "פני צלקת" ומשהו שהוא אמר לך אתמול
כשנפגשתם הסעיר אותך מאוד,
או שעשית מגבית ל"הקש בדלת" אתמול בצהריים ולקחת
את זה קשה שהוא לא הסכים לתרום. ומשום מה האפשרות
השניה קצת פחות נראית לי
לוליטה (V.O):
יש הסבר שלישי
רון:
אני מקשיב
לוליטה (V.O):
הוא הזמין אותי לפגישה עיסקית. הוא רצה לתת לי תפקיד בסרט.
רון:
בכל מקרה, גבירתי, אני אאלץ לשאול אותך
מספר שאלות בנוגע לעניין.
אבל אני מעדיף לא לעשות את זה בטלפון.
אני יכול להגיע אלייך תוך חצי שעה, אם זה נוח לך, כמובן
לוליטה (V.O):
לא, תודה, מר שפיץ. עוד חצי שעה, במסעדת הריץ'.
אני אמתין לך, להתראות
הטלפון מנותק ורון מוריד את השפופרת. רון מתחיל ללכת ברחוב,
מדליק עוד סיגריה. במורד הרחוב הוא עובר ליד לוח מודעות גלילי
שעליו יש כרזת סרט שבו מככבת לוליטה.
רון (V.O):
לוליטה. אומרים שמאז מרלין מונרו לא הייתה כזאת כוכבת.
התמונה שלה הייתה בכל מקום, על כל לוח, על כל מגזין.
לא הייתה תוכנית טוק שואו שלא אירחה אותה,
ככה שאפילו אני, שלא נכנסתי לקולנוע כבר כמה עשרות
שנים ידעתי מי היא.
לא היה לי ספק שהיא הייתה מעורבת בעניין,
אבל משום מה הרגשתי שלא במישרין.
הייתה לי איזשהיא תחושה כללית לגבי החוליות
החסרות אבל לפני שאתחיל במעשים שאין מהם חזרה
רציתי לבדוק מה אומרות השמועות ברחוב.
חוץ מזה, נגמרו לי הסיגריות
רון מוציא את קופסת הסיגריות שלו ורואה שהיא ריקה. הוא מועך
אותה וזורק אותה הצידה.
8. חוץ, לילה, הדוכן של טרנזיסטור.
טרנזיסטור (גבר, 30, תימני עיוור עם משקפיים שחורות) יושב
בקיוסק שלו מוקף בעיתונים ומקשיב למוזיקה ברדיו. רון מתקרב
אליו.
רון:
מה קורה, טרנזיסטור?
טרנזיסטור:
מגלגלים אותה, כרגיל, רון, מה איתך?
רון:
אני שייך יותר לאלה שסוחבים אותה.
תביא לי סיגריות
טרנזיסטור מביא לו חפיסת סיגריות.
רון:
מה אתה יודע על "פני צלקת"?
טרנזיסטור:
מסכן, באמת. לי אישית הוא יהיה חסר.
היה קונה ממני פקט שלם כל יומיים
רון:
יש לך מושג מי רצח אותו?
טרנזיסטור:
מה אני נראה לך, מדיום? מאיפה לי לדעת דברים כאלו.
מה שכן, אומרים שמי שעשה את זה, עשה את זה נקי.
וזה אומר רק דבר אחד, שזה אחד מהמקצוענים.
זה די מצמצם את האופציות
רון:
אתה יודע מה הוא עשה בזמן האחרון?
טרנזיסטור:
מי? "פני צלקת"? את האמת שהוא כנראה
עלה על משהו גדול
טרנזיסטור מורה לרון להתקרב וממשיך לספר לו בלחישה.
טרנזיסטור:
לפני יומיים, הוא בא אצלי לקנות סיגריות.
נשמע מבסוט מהחיים.
כששאלתי אותו מה הקטע, הוא סיפר לי שהוא הכין
לעצמו פנסיה לא נורמאלית
רון:
פנסיה?
טרנזיסטור:
כן. יענו מבצע אחרון שמסדר אותך לכל מה
שנשאר לך מהחיים.
אתה יודע מה אמרתי לו?
אמרתי לו שאם יש לך הזדמנות אז כדאי לך לנצל אותה.
זה מה שאמרתי לו.
רון:
הייתי אומר שאפילו להנצל הוא לא הספיק
מההזדמנות הזאת
טרנזיסטור:
ככה זה בחיים, לפעמים הולך, לפעמים לא.
בכל מקרה, תמיד כדאי להיזהר, זה מה שאני תמיד אומר.
להיזהר זה עדיף מלהצטער.
רון:
טוב, אני קצת ממהר.
כמה אני חייב לך על הסיגריות?
טרנזיסטור:
חמש עשרה שקל.
אתה רוצה יו-יו אולי?
טרנזיסטור מצביע על יו-יואים שנמצאים אצלו על המדף.
רון:
מה אני אעשה עם יו-יו?
טרנזיסטור:
תן אותו לילד שלך
רון:
אתה יודע שאין לי ילד
טרנזיסטור:
חשבתי שאולי הספקת לעשות. אתה יכול לתת אותו
לילד של מישהו אחר. זה דבר מאוד נחמד. ילדים אוהבים את זה. הנה
תראה.
טרנזיסטור לוקח את היו-יו ומנסה להפעילו, בהצלחה חלקית בלבד.
בשל חוסר התאום בקצב היו-יו יורד לרצפה וטרנזיסטור לא מצליח
להעלותו בחזרה.
רון:
אני מוותר
רון עוזב את טרנזיסטור עם מבט תמה בעיניים.
9. לילה, פנים, מסעדת הריץ'.
רון (V.O):
מסעדת הריץ' של מלון הקיסר נמצאה במרכז העיר.
באיזור שבהחלט היה ראוי להקרא, ריץ'.
רון נכנס לתוך מסעדת הריץ'. המסעדה הינה מסעדת יוקרה ,המארח
לוקח מרון את מעילו בכניסה ומוביל אותו אל שולחנה של לוליטה.
השולחנות במסעדה הם זוגיים עם מפות ורודות ומנורות שולחן
רומנטיות וקיטשיות נמצאות על כל אחד מהם. לוליטה יושבת ליד
השולחן. רון ניגש אליה ומושיט את ידו. לוליטה מורה לו לשבת.
רון:
רון שפיץ. נעים מאוד.
לוליטה מחזירה לו פרצוף קר.
לוליטה:
אני מצטערת שאני לא יכולה להגיד לך את אותו דבר
רון מתיישב.
רון:
אני אשתדל לא לקחת את זה יותר מדי קשה
רון מוציא סיגריה במטרה להדליקה.
לוליטה:
אני אודה לך מאוד אם לא תעשן
רון:
זה מפריע לך?
לוליטה:
מצטערת. זה פשוט עוד אחד מאותם דברים שאסור
לי לעשות.
אתה יכול לקחת מסטיק אם אתה רוצה
לוליטה מציעה לו מסטיק. דגש חזותי על חבילת המסטיק המושטת
אליו.
רון:
לא, תודה. איזה עוד דברים אסור לך לעשות?
לוליטה:
אם אתה באמת רוצה לדעת אתה יכול לקנות
את אחד המגזינים האלו שמוכרים בכל דוכן
ולקרוא את הראיונות.
אני בטוחה שחוקר וותיק שכמוך יוכל להסיק את הרוב
רון:
את תמיד כזאת נחמדה או שזה משהו באישיות שלי
שמוציא ממך את כל החום הזה?
לוליטה:
אולי משהו בסיטואציה. דברים שקשורים במוות גורמים לי
אי-נוחות.
אבל אני מתארת לעצמי שאתה בטח כבר רגיל לזה.
רון:
מה עשית אצל "פני צלקת"?
לוליטה:
הוא התקשר אליי לפני כמה זמן והזמין אותי אליו.
אמר שיש לו תפקיד מעניין בשבילי. אז קפצתי לבקר.
רון:
הייתי בטוח שלכוכבות ברמה שלך יש סוכנים שדואגים לדברים האלה
לוליטה:
אני שמחה לראות שאתה בקיא בענף, מר שפיץ.
באופן כללי זה ככה, אבל יש מקרים מסוימים שאני בכל זאת
נפגשת עם אנשים באופן ישיר ופרטי.
רון:
מקרים כמו המקרה שלי
לוליטה:
אני חייבת לציין שזה מקרה נדיר במיוחד ואני מקווה מאוד
שלא יהיו לי עוד מקרים מהסוג הזה.
רון:
ומדוע זכה "פני צלקת" בכבוד כה גדול לפגוש אותך באופן אישי?
יכול להיות שהכרת אותו קצת יותר טוב ממה שהיית
מוכנה להודות קודם לכן?
לוליטה:
אני מצטערת לאכזב אותך, אך זה לא היה שום דבר דרמטי שכזה.
אני בקושי הכרתי אותו. אבל אני הרגשתי שאני קצת חייבת לו.
אתה מבין, הוא היה לקוח קבוע בבית הקפה שהייתי ממלצרת
בו לפני שהתפרסמתי.
היה בסדר בזמנו.
נתן טיפים גדולים ולא הציק יותר מדי.
פעם אחת סיפרתי לו שאני רוצה להיות שחקנית
והוא נתן לי מספר טלפון של איזה סוכן ואפילו המליץ עלי.
רון:
אז ככה התחילה הקריירה המפוארת שלך?
לוליטה:
לא מאוד נעים להודות בזה עכשיו
אבל זה היה התפקיד הראשון שקיבלתי.
בעולם שלנו יש סיפורים מדהימים ומסעירים יותר.
אני מצטערת אם אני משעממת אותך.
רון:
לפני כמה זמן זה היה?
לוליטה:
לפני המון זמן. שש שנים לפחות
רון:
ונשארת איתו בקשר מאז?
לוליטה:
ממש לא. למען האמת לא היה לי שום קשר איתו מאז.
רון:
עד לפני שבוע, את מתכוונת
לוליטה:
הוא התקשר אלי לפני כמה ימים.
אמר שיש לו תפקיד מאוד מעניין בשבילי בסרט שהוא רוצה להפיק.
ושאני חייבת לקרוא את התסריט.
רון:
ובאמת היית חייבת?
לוליטה:
היום כולם יודעים מי אני. אבל לא תמיד זה היה ככה.
עם הפרסום בא הכוח ועם הכוח בא הרוע.
קל מאוד לשכוח את אלו שנתנו לך צ'אנס לפני זה. קשה הרבה יותר
להישאר בן אדם.
אבל אני עדיין משתדלת לעשות דברים שאני חושבת שנכון לעשות,
דברים כמו לעזור לאנשים שעזרו לי כשהייתי זקוקה לעזרה.
רון ממשש את קופסאת הסיגריות שלו.
לוליטה:
אתה בטוח שאתה לא רוצה מסטיק?
רון:
אני חושב שאני יחזיק מעמד איכשהוא.
לקחת את התפקיד?
לוליטה:
לא
רון:
למה לא?
לוליטה:
התסריט עצמו היה די קלוש.
רון:
מה היה מסופר בו?
לוליטה מתפתלת בכיסאה וניכר בעליל שהיא משקרת.
לוליטה:
משהו על שחקנית שרוצה להיות מפורסמת.
היו שם הרבה קטעים מיותרים של עירום.
התסריט היה סתם תירוץ בשביל להצדיק את הפורנוגרפיה.
רון:
וזה מה שהסעיר אותך כשיצאת ממנו?
לוליטה:
כן.
רון:
זאת הפעם הראשונה שאת מקבלת הצעות מסוג כזה?
לוליטה:
לא. למען האמת, זה קורה די הרבה.
רון:
אז מה היה כל כך מעצבן בפעם הזאת?
לוליטה:
הלכתי אליו מתוך רצון טוב וקיבלתי סטירת לחי.
אני לא יודעת מה איתך, אבל אותי זה מעצבן
רון:
היה לי הרושם שאת יותר קשוחה מזה.
לוליטה:
אז הגיע הזמן שתרענן את הרשמים שלך, מר שפיץ.
רון מתבונן בלוליטה ובוחן אותה.
רון:
נשמע לי קצת מפוברק כל הסיפור. למרות ששיחקת אותו יפה
לוליטה:
החיים זה לא משחק שחמט, מר שפיץ.
לפעמים אנשים עושים דברים לא הגיוניים.
רון:
יפה מאוד. המצאת את זה לבד, או שזה מסרט חדש?
לוליטה:
את האמת? זה מסרט חדש (מחייכת)
דון אלפרדו (גבר מרשים, 40, לבוש חליפה מהודרת) מתקרב לשולחן
ולוליטה מרימה את עיניה בחשש לכיוונו. דון אלפרדו מתיישב לצידה
של לוליטה וממול לרון. לוליטה מסיטה את מבטה מדון אלפרדו
ונמנעת מקשר עין איתו.
אלפרדו:
ערב טוב, שפיץ
רון:
ערב טוב גם לך, דון אלפרדו
אלפרדו:
מה מביא אותך אלינו הפעם?
רון:
"מה שמביא אותי תמיד. רצח.
הרי לפתיחות אתה אף פעם לא מזמין אותי.
הפעם קוראים לו "פני צלקת"
אלפרדו:
"פני צלקת".."פני צלקת"..
אלפרדו מנסה להזכר בשם ולא מצליח.
אלפרדו:
לא. לא מצלצל לי מוכר.
אני מתאר לעצמי שזה לא מישהו חשוב, אם אתה מתעסק בזה
רון:
אהה
אלפרדו ללוליטה:
הוא מציק לך?
לוליטה:
עדיין לא.
רון:
אני מבין שאתם מכירים
אלפרדו:
לוליטה היא לקוחה קבועה וחשובה שלנו, שפיץ.
וכמו לכל הלקוחות החשובים אני דואג מאוד
ששום דבר לא יפריע לה
רון מתבונן בשניהם ומתרומם ללכת.
רון ללוליטה:
אני מודה לך על שיתוף הפעולה. אם יהיו איזשהן
התפתחויות אני עוד אחזור אלייך
לוליטה:
זה איום או הבטחה?
רון:
יותר הודעה, הייתי אומר.
אחרי הכל בטח יעניין אותך לדעת מה קרה למיטיבך משכבר הימים.
אפילו שאני רואה שיש לך כבר מיטיבים חדשים.
להתראות.
אלפרדו לרון:
להתראות שפיץ.
ואתה יודע שבכל פעם שיש לך מספיק כסף על מנת להרשות לעצמך
משהו
אתה מוזמן לבוא ולבקר
רון ניגש לכיוון היציאה ונעמד ליד הבר. הוא מדליק לעצמו סיגריה
ומתבונן לכיוון דון אלפרדו ולוליטה. אלפרדו מדבר אל לוליטה
והיא משפילה את עיניה.
רון (V.O):
אני מוכן להמר על כל מה שאני אמור לקבל מהחקירה
הזאת ששניהם היו קשורים בזה.
אחד מענקי הפשע המובילים בעיר וכוכבת קולנוע מפורסמת
ואני לא ידעתי שיש בכלל קשר ביניהם.
אולי באמת הגיע הזמן להתחיל לקרוא יותר
רכילות בעיתונים
רון פונה אל הברמן, מזמין כוסית ואז שואל אותו.
רון:
תגיד, שמעת על מקום בשם "הדומינו הכפול"?
ברמן:
אני חושב שהולך להפתח מקום כזה ליד המרינה
רון:
אתה יודע מי מנהל אותו?
ברמן:
אני שמעתי שטוני
רון מוציא מכיסו את הכרטיס עליו רשום מועדון "הדומינו הכפול".
התמונה מתחלפת לשלט הנאון של המועדון .
10. חוץ, לילה, חזית מועדון "הדומינו הכפול" במרינה.
רון עומד מתחת לשלט של המועדון ונכנס פנימה.
רון (V.O):
טוני נחשב לאחד הכשרונות העולים של השכונה.
בחור צעיר, הרבה אמביציה.
התחיל מהכי למטה שרק אפשר ונמצא עכשיו בדיוק
בשלב שבו מתחילים לפתח חזות הוגנת.
11. פנים, לילה, "הדומינו הכפול"
רון נכנס אל החדר הראשי של המועדון דרך המסדרון.
רון (V.O):
בשביל מישהו שנולד בסימטה וגדל במועדון סנוקר זה
היה הישג לא רע בכלל
רון נכנס לאולם המרכזי של המועדון שכולל רחבת ריקודים ובמה
מוגבהת ללהקה. על הבמה יושבים שלושה בריונים מגודלים לבושים
חולצות צווארון ללא מקטורנים וחובשים כובעי גנגסטר. השלושה
עסוקים במשחק קלפים. רון פונה אליהם.
רון:
איפה טוני?
בריון 1:
מי רוצה לדעת?
רון:
תגיד לו ששפיץ
בריון 1 מרים טלפון הנמצא בקרבתו ושואל
בריון 1:
בוס, אתה מכיר שפיץ אחד
הבריון מוריד את הטלפון ומורה בידו לכיוון דלת הנמצאת בהמשך
החדר ורון נכנס פנימה. בתוך משרד מנהלים יושב טוני (גבר, 30,
נמוך קומה ודק גזרה, לבוש בהידור) מאחורי שולחן. בצידו השני של
השולחן אין כסאות. ישנה שידה ליד אחד הקירות, עליה מונחים
דברים מספר.
טוני:
מה שלומך, שפיץ?
רון:
יכול להיות הרבה יותר טוב לפי מה שאני רואה אצלך
טוני:
תשמע, לא מתלוננים יותר מדי.
עבר הרבה זמן מאז ימי הרחוב העליזים שלנו
רון:
שמתי לב
טוני:
אנחנו קצת לחוצים לקראת
הפתיחה. במה אני יכול לעזור?
רון:
אתה מכיר את "פני צלקת"?
טוני:
מי? סוחר הסמים הזה שגר
ברחוב ג'ורג'? לא בדיוק מכיר, יודע מי זה, למה?
רון:
הוא נרצח היום בלילה
טוני:
וואלה, תמיד אמרתי שהסמים האלה
זה דבר מסוכן.
אם מכור מאבד לך שליטה, הלך עלייך
רון:
אתה יודע משהו על זה?
טוני:
תאמין לי מאז שהתחלתי את הסיפור הזה עם המועדון
אין לי אפילו זמן להתעדכן ברכילות
רון:
מתי אתה פותח?
טוני:
עוד שבוע בערך עד שנסגור את כל ההכנות,
אבל בינתיים כבר התחלתי לפרסם
רון מסתובב בינתיים בחדר ומבחין על השידה בערמה של כרטיסים כמו
זה שהוא מצא אצל "פני צלקת" בדירה.
רון:
טלוויזיה, רדיו?
טוני:
מתי ראית פרסומת למועדון בטלוויזיה?
אפילו עיתון זה קצת גדול בשבילי.
עובדים בקטן, רון. כרטיסים, פליירים, הזמנות. עד שהשמועות
יגדילו את הקליינטורה
רון מצביע לכיוון ערמת הכרטיסים
רון:
דברים כאלה אתה מתכוון?
טוני:
כן. כאלו. מה אתה אומר, נראים טוב? ממחר אני
מתחיל לפזר אותם.
רון:
עוד לא פיזרת כלום?
טוני:
לא, רק היום הם הגיעו.
תעשה לי טובה תקח כמה ותתן לאנשים שאתה מכיר.
אבל רק כאלה ברמה, אתה יודע
רון:
קודם כל, אתה יודע שאני לא מכיר אף אחד
וחוץ מזה שכבר מצאתי כרטיס אחד כזה בדיוק היום בלילה
חיוכו של טוני קופא ורון ממשיך
רון:
למען האמת זה הכרטיס הזה
רון מוציא את הכרטיס מהדירה של "פני צלקת" עטוף בניילון ומראה
אותו לטוני.
רון:
ומצאתי אותו אצל "פני צלקת" בדירה אחרי שהוא נרצח.
ואני גם בטוח שבמעבדה יגלו איזשהו סימן שיראה שזה
בא ממך או מהבחור הזה שלך בחוץ,
איך קוראים לו? צ'יקו משהו.
אז אולי תחסוך לי את כל המאמץ ותגיד לי ישר מה כל
הסיפור עם "פני צלקת"?
טוני מושיט ידו לפתוח את מגרת השולחן על מנת להוציא אקדח אך
רון מקדים אותו ומאיים עליו באקדחו.
רון:
אני לא הייתי עושה את זה במקומך
טוני נשען אחורנית, ואגב כך לוחץ תחת השולחן על לחצן מצוקה.
רון:
ידיים על השולחן. ותתחיל לדבר
טוני:
תשמע, זה לא היה מבצע שלי
רון:
של מי זה היה?
טוני:
בוא נגיד שמישהו מאוד חשוב
התעקש שזה מאוד חשוב לו
רון:
דון אלפרדו?
טוני מתבונן ברון בתדהמה.
טוני:
"שליטה יפה בחומר, שפיץ"
הדלת נפתחת וצ'יקו נכנס באקדח שלוף. רון יורה לעברו כדור ואז
יורה לעבר טוני ששולח שוב יד למגרה. טוני נופל ורון מנהל קרב
יריות עם שני הבריונים במסדרון כשלפתע הוא נורה על ידי טוני,
שהתברר שלא נפגע, מאחור. רון נופל מתבוסס בדמו על הרצפה וטוני
נעמד מעליו.
טוני:
חבל דווקא, שפיץ.
די חיבבתי אותך. היית צריך לדעת שאני תמיד
לובש אפוד מגן, אנשים לא מסתובבים כמעט אף פעם
עם חודרי שריון.
לא יודע למה.
אני תמיד סוחב חודרי שריון.
בכל אופן, לזכר הימים היפים, נעשה את זה קצר. שלום, חבר
טוני יורה ברון. מסך שחור. הבזק של פלאש.
12. פנים, לילה. משרדו של רון.
נשמע צלצול הטלפון ורון מתעורר. הוא מופתע לגלות שהוא נמצא
במשרדו, ישן בדיוק כמו בתחילת הערב. רון מרים את השפופרת
בהיסוס. קולו הסמכותי והעבה של בוס נשמע מהצד השני של הקו.
בוס (V.O):
רון, קיבלנו ידיעה על כך שמצאו את גופתו של
"פני צלקת" בדירתו בתל אביב.
זה נראה כאילו הוא נרצח במהלך שוד.
הייתי רוצה שתיגש ותבדוק את זה. בשבילך זה צריך להיות קל.
ממש משחק ילדים
רון, המום במקצת, מניח חזרה את השפופרת ומתחיל להתלבש על מנת
לצאת. ניכר עליו כי הוא מבולבל.
רון (V.O):
יום שבת בלילה.
כבר קרו לי דברים מוזרים מאוד בחיי, אבל החלום הזה
היה ללא ספק מתמודד בכיר על תואר המוזר ביותר.
אולי מישהו רומז לי משהו
רון פותח את מגרתו והפעם לוקח כדורים שכתוב עליהם חודרי שריון.
רון יוצא ממשרדו.
13. פנים, לילה, הלובי של בית הדירות של "פני צלקת"
פקיד הקבלה יושב במקומו בדיוק כמו מקודם. רון נכנס, מעיף מבט
סביב בחוסר אמון ומתקרב אל הפקיד בחשש.
רון:
שלום. באתי בקשר לרצח
פקיד:
כן. במה אני יכול לעזור?
רון:
אתה מצאת אותו?
פקיד:
כן. סליחה, יש לך אש אולי?
רון מוציא את המצית שלו ומדליק לפקיד את הסיגריה.
רון:
איך?
הפקיד:
איך מה?
רון:
איך מצאת אותו?
הפקיד:
"זה היה לפני שעתיים בערך,
אני חושב, ישבתי לי כאן,
כמו תמיד והסתכלתי בטלוויזיה.
יש את התוכנית הזאת על
כדורגל שאני נורא אוהב...
שזירת הפלאשבקים חוזרת על עצמה כמו מקודם. אנו רואים את הפקיד
רואה את משחק הכדורגל והגול בדיוק כמו קודם, אלא שסיפורו נקטע
על ידי רון שמחזיר גם אותנו אל החלל והזמן שלו.
רון:
ופתאום שמעת רעשים
הפקיד מביט ברון בתמיהה.
הפקיד:
נכון
רון:
ואז היה שקט ועלית לבדוק
הפקיד:
נכון. איך ידעת?
רון:
סיפור ארוך. ביקרה
אצלו מישהי לפני שבוע?
הפקיד:
כן. אשה יפה מאוד, גבוהה, בלונדינית....
רון מרים את המגזין שעל הדלפק ומצביע על תמונתה של לוליטה.
רון:
דומה לזאת?
הפקיד:
כן. די דומה
רון:
תודה רבה לך, עזרת לי מאוד
רון פונה ללכת לכיוון המדרגות המובילות לדירתו של "פני צלקת".
הפקיד קורא אחריו.
הפקיד:
אתה יכול להשאיר לי את המצית שלך, אני חייב...
רון:
כבר אמרתי לך שלא
רון נעלם במדרגות והפקיד מושך כתפיו.
הפקיד:
אני דווקא לא זוכר שביקשתי...
14. פנים, לילה, דירתו של "פני צלקת"
רון מסתובב בדירתו של "פני צלקת" שנראית בדיוק כמו מקודם. הוא
מתבונן בגופה, בכספת ובשקיות הסמים שמתחת למגרה.
רון (V.O):
אחרי עשר שנים במקצוע למדתי לתת הרבה כבוד
לאינטואיציה ותחושות בטן, אבל זה כבר נראה לי יותר
כמו פרק מאיזור הדמדומים.
הפרטים היו מדוייקים מדי וביני לביני הייתי קצת מבולבל.
הרבה חברים אין במקצוע כמו שלי והיה רק בן אדם אחד
שיכולתי לדבר איתו על זה
רון יוצא מהדירה.
15. חוץ, לילה, דוכנו של טרנזיסטור
רון:
מה המצב, טרנזיסטור
טרנזיסטור:
מגלגלים אותה, כרגיל, שפיץ, מה אתך?
רון:
את האמת, קרה לי דבר מאד מוזר.
חלמתי איזה חלום על חקירה שאני עושה על "פני צלקת" שהוא
נרצח.
ובחלום אני חוקר כל מיני אנשים, כמו שאני עושה תמיד,
אפילו אתך דיברתי.
ואז אני מגיע לטוני והוא מחסל אותי.
ואז התעוררתי ו"פני צלקת" באמת נרצח ואני חוקר את
אותם האנשים בחלום והם אפילו עונים לי את אותן תשובות
כמו בחלום
רון מסיים את סיפורו וטרנזיסטור נראה כאילו הוא חושב שרון נפל
על הראש.
טרנזיסטור:
תשמע, זה באמת מוזר לאללה
אבל אם אתה שואל אותי, טוב שרק חיסלו אותך בחלום
ולא במציאות ואם יש לך הזדמנות אז כדאי לך לנצל אותה
רון:
זה מה שאמרת ל"פני צלקת"
ותראה מה קרה לו
טרנזיסטור:
נכון. מאיפה אתה יודע זה מה שאמרתי לו?
רון:
מהחלום. תביא סיגריות
טרנזיסטור נותן לרון חפיסת סיגריות ורון משלם עליהן.
טרנזיסטור:
אתה רוצה גם יו-יו אולי?
רון:
כבר אמרתי לך שלא
טרנזיסטור:
מתי אמרת? אל תגיד לי. בחלום
רון פונה מדוכנו של טרנזיסטור ומהלך ברחובות.
רון (V.O):
עם כל המוזרות שהייתה בעניין, עצתו של טרנזיסטור הייתה
הדבר ההגיוני ביותר שדיבר אלי.
החלטתי להמשיך מאותה נקודה שבה הפסקתי בחלום.
16. פנים, לילה, משרדו של טוני.
רון נכנס לתוך משרדו של טוני שיושב בדיוק כמו ממקודם מאחורי
שולחנו.
טוני:
מה שלומך, שפיץ?
רון אפילו לא טורח לענות ומיד שולף את אקדחו ומכוונו לכיוון
טוני.
רון:
אל תשאל אותי מאיפה אני יודע כי זה ישמע
לך מוזר מאד, אבל אני יודע שאתה
חיסלת את "פני צלקת" לפני
כמה שעות ואני גם יכול להוכיח את זה.
תשאיר את הידיים על השולחן.
עכשיו כל מה שאני רוצה לדעת, זה למה?
טוני:
שפיץ, אני לא יודע על מה אתה מדבר...
רון צועד צעד אחד קדימה לכיוון טוני ודורך את אקדחו.
טוני:
בסדר, בסדר. זאת הייתה טובה בשביל מישהו
רון:
דון אלפרדו?
טוני מתבונן ברון מופתע ומהנהן בראשו.
טוני:
שליטה יפה בחומר, שפיץ
רון:
למה?
טוני:
אני יודע? הוא אף פעם לא אומר ואנחנו אף פעם
לא שואלים. חשבתי שכבר גמרתי עם כל העניינים האלה
אבל אתה יודע איך זה, אי אפשר לצאת
רון:
מה היו ההוראות?
טוני:
לחסל אותו ולהשאיר את המקום
שיראה כמו פריצה של נרקומנים
רון:
מתחת למגירה האחרונה בשולחן
שכחתם עשרים קילו
טוני:
צ'יקו הזה, אני צריך להפטר ממנו בקרוב
רון:
רק לחסל אותו הייתם צריכים?
טוני:
לא. היה עוד משהו.
הייתה גם קלטת וידאו בכספת שלו. גם אותה היינו
צריכים להביא
רון:
ואיפה היא עכשיו?
טוני:
נתנו אותה לאלפרדו, זה בטח בספריה שלו עכשיו
רון:
יש לך מושג מה היה בקסטה הזו...
צ'יקו נכנס לחדר וכוסות קפה בידו.
צ'יקו:
חשבתי שאולי תרצו..
צ'יקו מבחין במצב ומנסה לזרוק את הקפה החם על רון. רון זז
הצידה.
טוני לצ'יקו:
תפוס אותו!
צ'יקו נע לכיוונו של רון ורון יורה בו. טוני מנסה להוציא את
אקדחו מהמגרה אך רון מקדים אותו ויורה לכיוונו. שני הבריונים
מנסים להכנס לחדר ונופלים חללים לכדוריו של רון. רון בוחן את
מרחץ הדמים והולך לכיוון טוני הגוסס שמנסה לזחול מהמקום.
רון הופך אותו ומשעין את ראשו על הקיר.
טוני לוחש:
חודרי שריון, אה??
רון:
אתה רוצה שאני אקרא לרופא?
טוני מנענע ראשו לשלילה ואז מסמן באצבעו לרון להתקרב.
טוני:
מדף רביעי, ספר שלישי משמאל
.......לזכר הימים הטובים
ומת.
רון עוצם את עיניו של טוני ומחפש בבגדיו, באחד הכיסים הוא מוצא
צ'ק על סך 50000 דולר, שחתום עליו דון אלפרדו.
רון (V.O):
חמישים אלף דולר. שכר טרחה עבור חיסול מטרד.
לפעמים אני חושב שאני פשוט במקצוע הלא נכון
מעיף מבט בטוני.
רון (V.O):
מצד שני, אולי לא
רון מרים את הטלפון ומחייג לדון אלפרדו.
רון (בטלפון):
דון אלפרדו? מה שלומך? רון שפיץ מדבר.
אמרת לי מתישהוא שאם יהיה לי קצת כסף אז אוכל להתקשר אלייך
... לא אמרת? לא חשוב.
מה שכן חשוב זה שיש לי כאן צ'ק קטן על סך חמישים אלף דולר
עם החתימה היפה שלך
מתנוססת עליו. אם קשה לך להזכר איזה צ'ק בדיוק זה
היה אז אני יכול להזכיר לך ולספר שנתת אותו בשביל
לחסל איזשהוא מטרד.....שאלה יפה.
גם לי יש כמה שאלות יפות ואני חושב שאנחנו
צריכים להפגש.
עוד שעתיים בבית שלך זה בסדר גמור
רון מניח את השפופרת, חושב רגע ויוצא לדרכו לביתו של אלפרדו.
רון (V.O):
היו לי שעתיים ואני לא התכוונתי להעביר אותם
בחיבוק ידיים מתוך ידיעה שגם אלפרדו לא נוהג לבזבז זמן.
ייקח לו קצת זמן לגלות מה קרה לטוני,
קצת זמן בשבילי לגלות מה היה בקלטת ההיא.
ולמזלי החליט טוני, לזכר הימים ההם,
לנדב לי קצה חוט
רון מגיע לביתו של אלפרדו, בית אחוזה גדול עם כניסה רחבה לכלי
רכב ודלת כניסה ענקית.
17. פנים, לילה, ביתו של אלפרדו.
רון מצלצל בפעמון ביתו של אלפרדו. את הדלת פותח לו משרת (גבר,
50) לבוש בהידור.
משרת:
ערב טוב אדוני, במה אוכל לעזור לך?
רון:
יש לי הודעה חשובה מאוד לדון אלפרדו
משרת:
צר לי אדוני. אך הדון אינו בבית וישוב רק מאוחר יותר.
אולי תרצה לקבוע לזמן אחר?
רון:
תקשיב לי, דוד, אני לא מי יודע מה שמח להיות
כאן מאחר ומה שאני צריך
להודיע לו זה לא משהו נחמד במיוחד.
זה קשור לאשה מסוימת ושמעתי שהוא מאוד רגיש לגביה,
אבל אם אני לא מעביר לו את ההודעה הזאת,
החיים שלי לא יהיו שווים יותר מדי בעתיד הקרוב.
מבחינתי אני נשאר כאן על הדלת עד שהוא חוזר
המשרת מתלבט לרגע וממשיך
משרת:
אינני סבור שיהיה בכך צורך. אתה יכול להמתין לו בפנים
המשרת מלווה את רון לחדר המתנה קרוב בו יש כורסת עור ובר
משקאות.
משרת:
אתה יכול להמתין כאן עד שהדון יחזור.
אני אקרא לך כשהוא יגיע
המשרת יוצא וסוגר את דלתות החדר. רון ממתין כמה שניות ואז פותח
את הדלת באיטיות וגולש למסדרון.
רון (V.O):
מדף רביעי, ספר שלישי משמאל.
אני מקווה שיש רק ספריה אחת בבית הזה
רון מסתובב באיטיות במסדרון ומחפש בין החדרים השונים.
18. פנים, לילה, ספריתו של דון אלפרדו
רון נכנס לחדר ומדליק את האור. החדר גדול ומלא מדפי ספרים. רון
עובר בין כל המדפים הרביעיים ומנסה את הספר השלישי משמאל. במדף
השלישי הספר זז אחורה ואיתו גם כל הקיר.
רון:
בינגו
בזמן שרון עומד להכנס למנהרה שנוצרה בקיר אנו רואים מצלמת
וידאו הממוקמת על אחד הקירות של החדר, עובדת ומתמקדת בו.
19. פנים, לילה, חדר טלוויזיות.
על מרקע טלוויזיה רואים את רון עומד להכנס למנהרה שנוצרה בקיר
בזמן שידיים נשיות מתפעלות את כפתורי המצלמה.
20. פנים, לילה, בתוך המנהרה.
רון נכנס למנהרה שבקיר ומגיף אחריו את הספריה. חושך משתרר ורון
מדליק את המצית שלו.
רון (V.O):
הייתה לי קצת פחות משעה לבדוק את העניין ולצאת
לפני שדון אלפרדו, שבוודאי היה עסוק בלתכנן איך להפטר ממני,
יחזור
רון מתקדם לאורך מסדרון חשוך, ולאחר כמה שניות נכבית לו המצית,
ולא נדלקת גם אחרי כמה נסיונות הצתה. המסך שחור לגמרי וחוץ
מאורה האדמדם של הסיגריה הדלוקה לא רואים כלום. לאחר כמה שניות
אנו שומעים כל נפילה וחבטה של גוף הפוגע במים. אורה האדמדם של
הסיגריה נמוג בתוך המים השחורים וסילון עשן דקיק מתמר אל על.
מסך שחור. הבזק של פלאש.
21. פנים, לילה, משרדו של רון
רון מתעורר שוב לקול צלצולו של הטלפון. הוא חוטף את השפופרת
באי אמון.
רון:
הלו?
בוס(V.O):
רון, קיבלנו ידיעה על כך שמצאו את גופתו של
"פני צלקת" בדירתו בתל אביב...
רון:
מה קורה כאן, בוס? זה אתה מאחורי כל העניין?
בוס(V.O):
איזה עניין רון? "פני צלקת" נרצח.
אני רוצה שתיגש ותבדוק
רון:
אבל בוס, כבר אמרת לי את זה.
חקרתי את כל הפרשה והייתי מאוד קרוב לפתור אותה אבל אז...
בוס(V.O):
אבל אז מה?
אני רוצה להבין, רון, אתה נשבר? קשה לך? אם אתה רוצה להפסיק
אתה יכול. מלה אחת שלך ואתה בחוץ
רון:
עזוב. אני בפנים
רון בודק את מצב הסיגריות שלו ואת המצית שעובד ומבין שמשהו לא
כשורה. הוא מתלבש בנחישות, לוקח שוב את האקדח ואת הכדורים
חודרי השריון ויוצא ממשרדו.
22. חוץ, לילה, מכוניתו של רון ברחוב.
רון (V.O):
זה היה כבר מוגזם. מישהו או משהו שיחקו בי
משחק שלא היה לי שמץ של מושג מה מטרתו
ולאן הוא מוביל אותי.
רון עובר עם מכוניתו ליד בית הדירות של "פני צלקת" וממשיך
לנסוע.
רון (V.O):
שקלתי להתנגד אבל האינטואיציה שלי אמרה
לי שרק מהפתרון של החקירה הזו אני אוכל
לקבל תשובות לשאלות האמיתיות שלי וזאת
משום שלא משנה לאן פניתי לא יכלתי שלא להתקל במקרה הזה
רון מגיע שוב לפתח בית הדירות של "פני צלקת". הקטעים הבאים
ערוכים זה אחר זה כשברקע שומעים את דבריו רון.
23. פנים, לילה, הכניסה לבית הדירות של "פני צלקת".
רון נכנס ללובי ובלי לאמר מילה מניח את המצית שלו על הדלפק של
הפקיד ולוקח את הפנס. הפקיד נותר המום.
הפקיד:
תודה
24. פנים, לילה, דירתו של "פני צלקת"
רון (V.O):
רק שהפעם הייתי נחוש
בדעתי לסיים את החקירה
הזו אחת ולתמיד
רון הופך את המגירה התחתונה של השולחן ולוקח את שקיות הקוקאין
הלבנות.
25. פנים, לילה, מועדון הריץ'
רון יושב מול לוליטה והפעם לוקח ממנה את המסטיק.
רון (V.O):
לא להתעלם משום דבר
26. חוץ, לילה, דוכנו של טרנזיסטור
רון (V.O):
לא לפספס שום הזדמנות
רון לוקח גם סיגריות וגם את היו-יו מטרנזיסטור.
27. פנים, לילה, משרדו של טוני.
טוני פותח לברך את רון אך רון שולף ישר את אקדחו ויורה בו,
לוקח את הצ'ק ומסתלק.
רון (V.O):
לא לפסוח על שום פרט ולא משנה כמה קטן
ובלתי חשוב יראה בהתחלה
28. פנים, לילה, ספרייתו של דון אלפרדו.
רון מזיז את הספר השלישי משמאל ונכנס לתוך הקיר.
רון (V.O):
כי את ההזדמנות הזאת
אני החלטתי לנצל עד הסוף
29. פנים, לילה, במנהרה.
רון מדליק את הפנס שקיבל מפקיד הקבלה ומתקדם לאורך המסדרון.
בשלב מסוים הוא רואה את הבור אליו נפל קודם ועוקף אותו מהצד.
בקצה המנהרה הוא מגיע לדלת סגורה. רון פותח אותה בחריקה ונכנס
פנימה.
30. פנים, לילה, החדרון הקטן.
רון נכנס לתוך חדרון קטן וקומפקטי ובו יש שולחן ומאחוריו
כורסאת ישיבה. בחדר ישנם גם טלוויזיה ווידאו. הרצפה היא מערכת
סורגים מבורזלים הנמצאים כמטר מעל לרצפת האבן של המערה. בצדה
האחר של הדלת ישנו מפתח קטן. רון נועל את הדלת ושם את המפתח על
השולחן. על השולחן מונחת גם קלטת הוידאו. רון מלטף את הקלטת
ואז מרים אותה.
רון (V.O):
למרות האדישות שהצלחתי לפתח לאורך השנים ולמרות
התחושה הדי ברורה לגבי מה שאני אמצא שם,
עדיין הייתי סקרן מאד לראות את הסרט
רון שם את הסרט בוידאו, מתיישב בכורסא ומסתכל. הסרט מתחיל לרוץ
ואנחנו שומעים גניחות ומוזיקה של סרט כחול המתפזרות בחדר.
רון (V.O):
היה משהו דוחה ומעורר בלראות אותה כך.
בזויה ככל שביימו אותה היא נשארה יפה ומרתקת.
למה היא עשתה את זה?
מתי? כמה כסף היא קיבלה?
האם לא חשבה שאי פעם תצטער?
השאלות עלו בראשי בלי שליטה.
אבל גם הפעם לא היה טעם לשאול.
התשובות הן תמיד הבנאליות ביותר.
בשביל הכסף.
כשהייתה מאוד צעירה ונואשת.
לא מעט, לא הרבה,
מספיק בשביל לגמור את החודש.
רון מכבה את הטלוויזיה והווידאו. הוא מהרהר רגע, מתבונן סביב
ואז מתרומם בחיוניות מכיסאו.
רון (V.O):
הפאזל הושלם, הקצוות התחברו
כמעט לגמרי ולי לא היה שום זמן לאבד
רון מוציא את קלטת הוידאו ושם אותה על השולחן ליד המפתח. את
שקיות הקוקאין הוא מוציא ושם במגירותיו של דון אלפרדו. רון
מעיף מבט אחרון על החדר ומתכוון לצאת. הוא שולח ידו אל הקלטת
וכאשר הוא לוקח אותה הוא דוחף את המפתח ומפילו מהשולחן. המפתח
נופל אל בין חריצי הסורגים. רון מקלל ומנסה להושיט ידו אל
המפתח אך ללא הצלחה.
רון מביט בשעונו בחשש.
רון (V.O):
אלפרדו היה צריך להגיע כל רגע.
אם יתפוס אותי כאן, אין ספק שיחסל אותי.
אך מה שהפחיד אותי יותר היא האפשרות שאצטרך
להתחיל את החקירה הזו מחדש
רון מסתובב בחדר וחוכך בדעתו. הוא מפשפש בכיסיו ומוציא את
היו-יו ואחריו את המסטיק. רעיון עולה בראשו. רון לועס את
המסטיק ואז מדביק אותו בתחתית היו-יו. אח"כ הוא מתכופף ומשחרר
את היו-יו שגולש מטה אל המפתח שנדבק למסטיק של היו-יו. רון
שולף את המפתח מהיו-יו.
רון (V.O):
והמורה חנה אז אמרה לי
שאי אפשר לעשות עם זה שום דבר...
רון פותח את הדלת ויוצא בעזרת הפנס החוצה.
31. פנים, לילה, ספריתו של דון אלפרדו.
רון יוצא אל מחוץ לספריה. ברגע שהוא סוגר את דלת הסתרים הוא
שומע את קולותיהם של דון אלפרדו והמשרת מתקרבים. רון חומק
ומתחבא מאחורי אחת הספות.
משרת:
דון. אני מצטער, הוא אמר שיש לו הודעה
מאד דחופה בקשר ללוליטה. אני לא ידעתי...
אלפרדו נכנס לספריה בלווית המשרת ומריו (בריון צעיר וגבוה).
אלפרדו למשרת:
אדיוט. לך תקרא לאנשים.
מריו, בוא איתי.
דון אלפרדו ומריו נכנסים למנהרה והמשרת רץ החוצה למסדרון.
רון מנצל את ההזדמנות ויוצא החוצה למסדרון כשלפתע הוא שומע
קולות אנשים מתקרבים, הוא מתלבט לאן לפנות כשלפתע הוא שומע
קול.
לוליטה:
פסס. לכאן.
לוליטה מסמנת לרון באצבעה לבוא אחריה ומגניבה אותו החוצה דרך
הדלת האחורית עד המכונית, אליה שניהם נכנסים ועוזבים את ביתו
של אלפרדו.
32. חוץ, לילה, מכוניתו של רון בנסיעה.
רון ולוליטה נוסעים בשתיקה.
רון:
תודה
לוליטה:
אין בעד מה
רון:
אפשר לשאול שאלה או שתיים?
לוליטה:
אם אתה מוכרח
רון:
"פני צלקת" בטח רצה כסף
ואז הלכת לבקש עזרה מדון אלפרדו
לוליטה:
נכון
רון:
מה רצה דון אלפרדו?
לוליטה:
הוא רצה להתחתן איתי
רון:
את צוחקת
לוליטה:
לא. אני לא. הוא כבר ניסה כמה פעמים בעבר.
סירבתי בעדינות. חשבתי שהוא הבין,
שהוא חבר טוב.
אז שצץ כל העניין הזה עם "פני צלקת" חשבתי
שהוא יעזור לי.
חשבתי שהוא יאיים עליו באיזשהיא צורה.
לא תיארתי לעצמי שזה יגיע למצב הזה.
רון:
את מבינה שאני חייב לדווח על כך העניין
לוליטה:
כן. אני מבינה. כל אחד צריך לשחק את התפקיד שלו.
רון עוצר את הרכב ליד טלפון ציבורי ומטלפן לבוס.
רון:
הלו, בוס? יש לך כמה דקות? נראה לי שפתרתי את כל העניין
בוס (V.0):
כבר?
רון:
כן. בסך הכל שוד פשוט, אבל עם סיפור עסיסי מאחוריו
רון משתהה ומביט בלוליטה שעיניה מושפלות בעצב.
רון:
כנראה ש"פני צלקת" גנב מדון אלפרדו כמה קילו טובים של חומר.
לוליטה זוקפת מבטה אל רון בחוסר אמון, והוא מחזיר לה מבט
מחייך.
רון:
דון אלפרדו לא נשאר חייב ושלח את טוני לחסל אותו.
ההוראות שטוני קיבל היו להשאיר את הדירה של
"פני צלקת" כאילו פרצו לשם נרקומנים, אבל אחד
הבחורים של טוני חיפף.
בכל אופן, הסמים שנלקחו מ"פני צלקת" נמצאים
עכשיו אצל אלפרדו באחוזה.
בוס (V.0):
איפה?
רון:
בספריה שלו, בקיר הימני יש פתח סודי שנפתח
אם מושכים את הספר השלישי משמאל,
במדף הרביעי מלמטה.
הפתח הסודי מוביל לחדר נסתר.
אני מאמין שהסמים יהיו אצלו בכספת.
ואל תשכח להביא פנס
בוס (V.0):
רון. אין מילים. ידעתי שזה יהיה משחק
ילדים בשבילך.
קפוץ אלי מחר ותגיש לי סיכום
מלא של כל העניין
רון:
אין בעיות, בוס. לילה טוב
רון מוריד את השפופרת, מוציא את קלטת הוידאו וקורע אותה לנגד
עיניה הנדהמות של לוליטה.
לוליטה:
למה?
רון:
אני יודע? החיים זה לא משחק שחמט.
לפעמים אנשים עושים דברים לא הגיוניים
לוליטה:
תודה
רון:
אין בעד מה
רון ולוליטה מתקרבים זה לזו ומתנשקים.
הבזק של פלאש.
33. פנים, לילה, משרדו של רון
רון מתעורר במשרדו לקול צלצול הטלפון. הוא מרים בבעתה את
השפופרת.
בוס (V.0):
רון, קיבלנו ידיעה על כך שמצאו את גופתו של
"פני צלקת" בדירתו בת"א...
רון:
אבל בוס, אני פתרתי כבר את הסיפור הזה.
כבר דיווחתי לך.
זה כבר קרה, אתה לא מבין? זה כבר קרה!
בוס (V.0):
מה קרה רון? אני מבין שהלחץ קצת
קשה לך הפעם.
אתה לא חייב לעשות את זה, אתה יודע
רון:
אני יודע!
רון נראה מבולבל וזועם.
בוס (V.0):
אתה רוצה להפסיק? אתה רוצה לצאת מהמשחק?
רון:
כן !!!
צעקתו של רון מהדהדת. התמונה קופאת והופכת לציור אנימציה של
מסך מחשב.
34. פנים, לילה, חדרו של דני
על מסך מחשב אנו רואים את תמונתו המצויירת של רון במשרדו, ועל
מסך המחשב מופיע הכתובת "ARE YOU SURE YOU WANT TO QUIT GAME?"
ומתחתיה שני חלונות בחירה ל"כן" ו"לא".
ברקע נשמעת צעקתה של אמא.
אמא(O.S):
דני, כבה את המחשב הזה ורד מיד לאכול!
דני:
אני כבר בא, אמא
דני (ילד, 11, עם משקפיים) בוחר ב"כן" ואז מכבה את המחשב. דני
יוצא מהחדר ואנו מתקרבים אל המסך המוחשך ובתקריב מלא שלו
מסיימים את הסרט.
סוף.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.