היא הולכת בפרדס, קוטפת לה תפוז
וריח הדרים סביבה, ריח קיץ בהיר.
והפרי הוא קצת בוסר, אך צבעו כתום עז
מוכתמת שמלתה הלבנה בעסיס,
מוכתם הבד הבהיר.
וסתיו.
והשמש מלטפת שערה
ומציתה אותו בגוון של דבש אדום
וחום וזהב
ושלכת
וסתיו
וסתיו
וסתיו
ויוצאת היא אל השדות - זהב
שדות אלה, שליד מעגן-מיכאל
עוד לא ירקו אחרי קיץ וסתיו
וסתיו
וסתיו
אך בצידי דרכים
כבר חצב וחוביזה פורחים
וסתיו.
ושרועה היא על ערימת הקש
עיניה
עצומות למחצה
בוהות בעננים המבשרים על בוא הסתיו
הסתיו
הסתיו
"מה, זה ילד שם בשמים,
או זה פיל?
לא, זה ענן.
וענן, כידוע, יודע להיות גם ילד
אך גם פיל"
וגם סתיו
וגם ערב
ולילה -
ויום חדש
וכבר חורף
וחורף
וחורף
וחורף
ח ו ר ף . . .
השיר זכה ללחן נפלא של חבוב, ואף בוצע ע"י פינקל במספר חזרות.
לצערנו, הוא לא הוקלט מעולם. |
