בית א':
מה קורה איתי? ומה קורה איתו?
לחכות 3 שניות כי פעמיים כי טוב
וזה כואב לי, וזה כואב לו
אך האשמה תמיד נופלת לידיים שלו
בגללו או בעצם, בגלל כל החברה
הוא דפק לי את הכל כיבה את אור המנהרה
הכל חשוך, לא רואים את השביל המואר
בין קצוות העולם הכל כ"כ מעורער
ואין מחר, כי האתמול הסתיים בחשיכה
אך נתת לי ללכת בין התהום להצלחה
לא כיוונת, לא נתת לי קצה חוט לפתרון
כשרציתי קצת שלווה לא עזבת אותי בזכרון
ורק רציתי לעשות, בלי רצונות מעשיים
הרציניות שלך הראתה לי ממה אנחנו עשויים
אני רציתי לברוח, לעזוב הכל ולשכוח
ברגעים הכי קשים ת'לא נתת לי ת'כח
פזמון:
באמת שרציתי ורק זעקתי לך
האמת שרק קיוויתי וחיכיתי לך
אך לא הגעת, היית שקוע בתוך המעמקים
והשארת אותי לטבוע ברדידות של החיים
בית ב':
לבדי, מכל כיוון אפשרי ולא הגיוני
לא יודע מה משמעות המילה "אני"
עני כלפי חוץ, ועשיר מבפנים
כי שודדים לי את הנפש כי נשדדו הרחמים
ולא היית שם, להגיד לאן לפנות
ולא ידעת כמה, שאני רציתי רק לבכות
ומי חשב על למה, כשאפשר כבר לענות
אז איך בתוך כל הדרמה, אפשר כבר להנות?
כי אתה מענה אותי, אני מרגיש כ"כ כבול
משוחק ע"י אותו משחק הראש שלי חלול
על קצה תלול, לא רואה את הסוף שבתחתית
לפעמים אני מצטער שבחרתי בדרך מחתרתית
אולי עדיף בלי כלום, לאבד את התחושות
לא לדעת, לא לשמוע וגם עדיף שלא לראות
ושוב לבכות להצטער על מה שלא ניתן לשינוי
אבל תזכור כשאני ביקשתי ת'לא היית פנוי
פזמון:
באמת שרציתי ורק זעקתי לך
האמת שרק קיוויתי וחיכיתי לך
אך לא הגעת, היית שקוע בתוך המעמקים
והשארת אותי לטבוע ברדידות של החיים |
