עמדתי בשקט בצד ותיארתי לעצמי איך אני מרסקת לה את הראש על
הקיר. היא עמדה 2 מטר מולי ושוב נאמה לי על ההתנהגות שלי ואיך
אני צריכה ולא צריכה להתנהג. שאסור לי לעשן בגלל האסטמה ואסור
לי לשתות בגלל הכבד וכאלה.
הפסקתי להקשיב לה, היא שיגעה אותי! היא לא יודעת בגרוש על מה
שעובר עליי ולמה אני עושה את מה שאני עושה.
התחלתי לתאר איך אני אתלה את גופה חסר הראש או עם ראש מעוך על
וו שמחובר לקיר, אחרי זה אני אקח סכין ניתוחים ואפתח לה
בזהירות את הבטן, תחילה אני אוציא את המעי, סתם כדי להשתעשע
איתו ואז אני אוציא את ליבה ואתקע אותו על כידון, את הכידון
אני אתקע באדמה מול ביתי וכל בוקר אתענג על מראה ליבה הנרקב
מיום ליום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.