טרמפיסטית בגלקסיה / ימי טל |
המילים שלי נמסות לקצב ענוג של לטיפות ארוכות,
כמו לעשות אהבה בחמש בבוקר
עת מתנגן שיר ישן.
ובכל חודש שיר אחר
ומילים אחרות
וטיפות טל חדשות שנוטפות
טיפה טיפה מכל צמרת עץ
רחוקה מאי פעם.
צבע חדש לכל יום שנפרש.
צבע חדש גם ללחיי.
שיר ישן
נשימות נשימות
אני זוכרת כל אחת מהן
וכל מילה שנאמרה
על הברותיה וצלילה
ולשון מתגלגלת.
הופכת בהן,
נמסה לתוכן,
מתענגת עליהן
ונמוגה אל תוך הזיכרון המייסר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|