|
לך לך אל עצמך
אל הכרמים והשדות בשיפולי היותך
גלה את החופים ושפתם העתיקה
גם בימים של דמעה
לך לך אל האל הנמצא בך
המביט במבוכה מזווית מבטך
ספר להרים את קורות הנהר
החולף בעודם מלטפים את הזמן
בקש להיות לפחות פעם אחת
נאהב עד בלי קץ
בין זרועות השכינה
ואם קצת נדמה כי איננה נמצאת
אל תסתפק במגע השכנה
לך לך כי אותה נקודה שבאת ממנה
כבר אז נמחקה
וכעת ההרים, השדות הם בניך
ניצבים זכרון בעיניך
|
|
|
למרות שרמבו הוא
אבא שלי תמיד
חשבתי שאני יותר
טוב ממנו, כי
הוא רע
רמבו 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.