|
לעתים,
אני מסתכל כמו נתון בכישוף
באותן אשליות ששטות שם ממעל
כשולטות במרומים ונותנות את הטון-
עננים שצבעם כצבע האש.
ונזכר אז בכל מה שעברתי
באש תופת קטנה שעודה מהדהדת.
מה רב הוא כוחם של אותם עננים
מעלים מן האוב זכרונות בגסיסה
אך עוד מעט ותשקע לה השמש
ויחד איתה ימותו גם הם. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.