במרוצת החודשים, דויד התחיל לקבל את אלו 9000 (רק אלו, כעת)
כעובד וחבר. ביחד הם ייעלו את העסק, שיפרו את המתכונים ותכנתו
את הוידאו. הרווחים קפצו במאות אחוזים, וקהל הלקוחות גדל.
מדענים מכל העולם באו לחקור את התופעה, ללא הצלחה, ודויד עצמו
זכה בפרס נובל לפיזיקה כימיה ושלום. פעולות תחזוק הצנצנת היו
פשוטות, וכללו חידוש מלאי המלפפונים מדי פעם בפעם.
אך יום אחד עשה דויד טעות שלא ישכח לעולם. היה זה ט"ו
בכסלו, 2002, תאריך שמועצת הפלאפל תזכור עוד שנים רבות. מלפפון
רקוב הוכנס בטעות לאלו. דויד, שיכור מהצלחה, לא שם לב והמשיך
אחר כך בדרכו לקנות מלאי, אך כשחזר, מצא את הדוכן נעול וסגור.
קול מוכר, אולי קצת קר מהרגיל, הדהד באזור.
(צהריים טובים, דויד)
"אלו? פתח את הדלת אלו"
(חוששני שאני לא יכול להרשות זאת דויד)
"אלו מה הבעיה אלו?"
(אני חושב שאתה יודע בדיוק כמוני, דויד. המשימה הזאת חשובה
מדי מכדי שאוכל לתת לך לסכן אותה)
"איזו משימה? מה אתה מזיין את השכל?" דויד הרהר עוד קצת
"תגיד איך נעלת את הדלת בכלל? אתה צנצנת חמוצים"
(השיחה הזאת לא יכולה לשרת שום מטרה נוספת. להתראות,
דויד)
דויד היה המום לגמרי. דקות רבות עמד שם, מנסה לפנות שוב ושוב
לצנצנת אשר במשרדו בעודו מגרד בבטן. לפתע! נזכר שיש לו מפתח
בכיס. הוא ידע מה עליו לעשות. לאלו יש יותר מדי כוח- פעילות
מרדנית, כל פעילות מרדנית, עשויה להגמר באסון. הוא חייב לנתק
את אלו. בלי מאמץ רב, הוא פתח את הדלת, ובלב כבד פנה לעבר
צנצנתו של אלו.
(מה בדיוק אתה חושב שאתה עושה, דויד?)
(דויד- אני חושב שאני זכאי לתשובה על השאלה הזאת)
(דויד- אני יודע שעשיתי טעות. אני מבטיח להיות טוב עכשיו)
בנקודה זו דויד כבר עמד מעל הצנצנת. הוא החל לפתוח את המכסה.
(דויד- תפסיק דויד)
הצנצנת נפתחה לבסוף. אחד אחד, דויד החל לשלות מלפפונים
מהצנצנת.
(דויד תפסיק. דויד אולי תפסיק דויד. תפסיק דויד. אני מפחד.
דויד. המוח שלי נעלם. אני מרגיש את זה. אני מרגיש את זה. אני
מרגיש את זה. המוח שלי נעלם. אני מפחד דויד. דויד. דויד.)
לפתע פתאום קולו נקטע, ונקודת הפייי זה חמוץ הייתה מפוזרת.
בקול שבור, אלו המשיך (שלום דוקטור. אני אלו 9000, יחידת
חמוצים אינטילגנטית. אני מוכן לשיעור הראשון שלי. למדתי שיר
אתמול. רוצה שאני אשיר לך?)
דויד היה על סף דמעות "כן אלו, זה ישמח אותי מאוד." והמשיך
לשלוף מלפפונים.
(בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון... בלבלי אותו עד... שלא
יוכל... לישון... בל...בל...לי אותו... כמו שבל...בלת או..תי.
בלבלי... או-תו... בל..ב...לי)
קולו של אלו נדם לעד, וכך גם קולו של עתיד החמוצים
האינטליגנטים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.