ניסיתי, רציתי, אבל זו לא הייתה שבת בלעדייך.
סיימתי סרט, 2 כוסות ברנדי בדרך אל השכחה, סיגריות (מי סופר זה
נובלס) אבל עפ"י סמיכות העשן עוד שעה אני כבר קצר מדי בשביל
סיגריות למחר, ואין בכל החור המזדיין הזה אפילו סיגריומט אחד
לפליטה.
הייתי מסתפק ברוסי שמן ולא מגולח העונה לשם ולדיק ומעשן שרטון
בשרשרת ממנו אני יכול לשנורר אבל גם ולדיקים אין בחור המזדיין
הזה.
ניסיתי, רציתי, אבל זו לא הייתה שבת בלעדייך.
חשבתי עלייך הרבה, התגעגעתי פחות, לגעגוע קל לצוף בדמעות אבל
בברנדי הוא בדרך כלל שוקע.
ניסיתי, כמה רק אני יודע, לשכוח, להניח את פנייך, את חיוכך
בצד, ליהנות, אבל זו לא הייתה שבת בלעדייך.
ויש רגעים שאני שוכח, ויש רגעים שאני שיכור מדי בכדי לזכור.
יש רגעים שמסך עשן עוטה את עיניי ואז מתקשה אני לראות.
אך הם הינם ספורים, הם מעטים מדי בכדי שאזכרם, ולא משנה כמה
ניסיתי, אל חיקך, אל קולך, אל הערותייך ואל שתיקותייך, אל כול
כולך התגעגעתי.
שבת לא הייתה שבת בלעדייך. |