ישבתי לבד על הצוק
מסביבי כל מה שאמיתי
מקיפה את עצמי במה שרק שלי
פתאום אתה הגעת, קראת לי
משכת אותי מתוכי
ביקשת אם אוכל לרדת במורד הצוק כדי להיות איתך...
תמיד קשה לי לרדת במורד הצוק כי הדרך מבלבלת
ואני לא רואה אותך,
איך אדע אם תהיה שם כשאגיע...
מצאנו אחד את השני בנקודה לא נכונה.
בפנים חיכיתי לשוב ולשבת לבדי על הצוק
כי ידעתי שיותר מאשר שחסר לי הצוק
לצוק שלי חסר אותי.
ואז הלכת, ברחת, שיקרת,
לא מנסה להבין, בסופו של דבר זו האמת שלך.
עכשיו חזרתי לשבת על הצוק
נכון שלבד פה,
נכון שלפעמים בלילה קר ואין מי שיחמם אותי
ונכון שקל מפה ליפול.
אבל מסביבי כל מה שאמיתי...
מסביבי כל מה שרק שלי. |