1)חזון שארית הימים

אכתוב פסוק זה,
לכל מאן דבעי
ולכל אהובותיי
מעטות ככל שתהינה

לא אבושש לספר להן
על חלומותיי
על הזיותי
ועל ההתגלות שהיתה לי קודם להן

ובהתגלות ראיתי
ערימות של אנשים
גברים, נשים,
ילדים, ילדות
מעריצות שמנסות לגעת בחלום.

נערות שאומרות בלי לדבר
שצועקות בלי להגיד דבר.
את אהובתי ראיתי מסתכלת בלי לראות כלום
שומעת - בלי להקשיב כלל

ובאותו חזון אותה נערה אהובה
מייללת בבכי ללא דמעות
ומבקשת סליחה בלי חרטה
קיבלתי את התנצלותה בלי להבליג
וטרם התפכחתי הספקתי להוסיף
שאוהב אותה תמיד - בלי תנאים.

2)צי של אהבה

יש מקום בסוף תל אביב
בו הנערות מוכרות את גופן
למרבה במחיר

יש מקום בסוף רמת גן
שילדים אוהבים לשחק בו
ולהריח שוקולד

יש מקום בסוף הגליל
שם אנשים ישנים בשלווה
אם אין התרעה

יש מקום בסוף אילת
בו עומדים הנערים
ומשקיפים על התיירות שבים

יש מקום בסוף חיפה
שם יש צבא זר
צי של אהבה

יש מקום בסוף ירושלים
שם אנשים מתקשים להרדם
ולעצום את העיניים.

יש מקום עמוק בליבי
ששמור לאהובה
בשיא של אהבה.

יש מקום בסוף השיר
לבית קטן על עצמי
אבל כבר שום דבר לא מתחרז בי.

3)הבלדה על הרצוי והמצוי

אם כל האנשים יעזבו
ישירו שירים וישכחו
רק אז - באותו זמן נידח
אצליח לאהוב אותך

אשיר שירים ואכתוב סיפורים
הניסים יקרו לעסוקים בחיפושים
הלילה ישקוט
התן יילל
ורק אז אפתח את הלב

ראיתי טלוויזיה - היה עצוב
השדר אמר שהסוף צפוי
אונס, רצח וסיפור על תוכי רטוב
סגרתי את המקלט, עדיף שיהיה כבוי.

יצאתי לרחוב, ראיתי אותך,
אוכלת גלידה בבר נידח
גלידה בטעם מלון? פניתי אלייך.
ידעת בכלל שכתבתי עלייך?

וברחוב ראיתי אחת אחרת
עוצרת מונית בדרכה המוכרת
קונדום בכיס - עיניים גדולות
עכשיו זה בטוח - צפויות לי אחרות

חשבתי על אמא,
נישקתי אותך.
את יפה
למה את בוכה?

4)אחריה יותר

בוקר יום אחד
ישבתי לי לבד
היא לא נתנה לי יד
הרגשתי מבודד

היא נראתה לי עצובה
רציתי לנשקה
לומר לה כמה שאני אוהב אותה
היא רק הסתרקה - והלכה

הסטתי את הוילון
העפתי מבט מן החלון
בדיוק יצאה מהבניין
עיניה זרחו - אני מעוניין!

רגלי שבורות
לכן איני יכול ללכת
שרירי קרועים
אני לא יכול לרדוף אחריה יותר

יפה כל כך, הילדה
רוצה כל כך, אותה
היא לא חשבה על זה בכלל
לא תיארה כלל

לא שיערתי שהתאהבתי בה
אני מתאר שגם לא היא
לכן הופתעתי שקפצתי שם...
אל תוך מותי.

נ.ב. 2004
מסתכל על השירים האלה,
שמצאתי זרוקים בתוך מחברת ישנה,
ומנסה להיזכר ברגשות ולא מצליח.
ילד קטן, בקושי בן 16 - חושב שהוא יודע מה זאת אהבה.
חושב שהוא יודע מה זאת אהבה נכזבת, לא פחות.
כמה וכמה בנות שעברו במוחי היוו את ההשראה לשירים (הילדותיים)
האלה.

גדלתי מאז ולמדתי מה זאת אהבה,
למדתי מה זאת התאהבות,
ולמדתי מה זה שיברון לב.

ולמדתי גם שמעטים האנשים בעולם שיודעים להביע במילים רגשות
שכאלה. רוברט פרוסט ושיקספייר ידעו, גם בוב דילן, פול סיימון,
ברני טופין ופיטר גבריאל יודעים. ואפילו חולקים איתנו בבמה זו
כמה יוצרים שפשוט יודעים להביע רגשות בצורה מושלמת (בקרו בדף
יוצר של "תומר רץ", "משהו אמיתי", "טלי קייזר" ו"נס סלונים"
כטעימות להרגשות שכאלה).

לא ידעתי אף פעם להביע רגשות בכתב -
ועם זאת אני מקווה שאלה שאני אוהב
מרגישים את אהבתי אליהם בלי מילים.