פיעמה בי החדווה שעם אשמורת ראשונה אתעורר
ואחמוק בלאט עם הבלחת קרן ראשונה אל מעבר למשוכה
ושם אתגלה במלוא הודי במחבוא בו אתה שומר את סודך
הרי שם, היכן שחבוי מקור מעיינותיך, אתה מסתתר
והופעתי מולך עירומה וצלולה וטללי בוקר כל לבושי,
הן ידעתי שתאבה להשליך יהבך בקסם נוטף מהלך
תחת צעדיי התמוססו הגנותיך, הותירו שובל אדוות משתרך
וכך חדרתי ללב תוכך כדי לשלח את תאוותך לחופשי
והרעפתי עליך טללים מכל מקור בגופי
ושטפתי אותך בכל נוזל שאני יודעת,
ומימיך התגעשו כמו בעת עשיית אהבה ראשונה
ועם שוך הסערה חמקתי כשם שבאתי בשפי,
שהרי אלמלא היה מצווני השחר, הן הייתי גומעת
כל טיפת תשוקה נוספת שהיית מציע, עד האחרונה.
© אוגוסט 2001
|
