ככה החלטתי לקרוא לה. בליסימה.
גאוותי המאובנת. :)
הבנייה של פסל גדול כ"כ היתה בעייתית. יפה ככל שתהיה - אם לא בנויה נכון -דבר
לא יעזור וכל מה שישאר ממנה הם שברים שברים של משהו שלקח המוווווון זמן לבנות,
ותו לא. עצם העובדה שלא התנפצה לרסיסים בשריפה מהווה עבורי ניצחון קטן ומתוק
על מגבלות החומר.

לא מדדתי אותה מעולם, אבל היא גדולה למדי. קצת יותר קטנה מגודל אנושי אמיתי.
עצם העובדה שלא טרחתי לנסות להזיז אותה בעבור צילום קצת יותר מקצועי מעידה גם
על הכובד שלה. היא רק נראית רזה...  :)