האמת יש הרבה דברים בבחורות שאני נגד. נגיד אני הולך ברחוב,
בדיוק שלחתי את שלי לרופא שיניים שיחליק לה קצת את השיניים
הטוחנות, ומולי באה אחת עם גוף מה זה לא יפה, לא נגיד פרה, אבל
עם גוף שאני ישר מסתכל לראות אם אין איזה אוטובוס בסביבה שהוא
יותר יפה, ולא רק זה אז היא גם הולכת עם בגדים צמודים שכל
הכיעור נשפך לה מכל מיני כיוונים. זה עושה לי מחשבות על איך
בנות לפעמים לא הולך להן הקטע של האסתטיקה ולמה הן לא לוקחות
איזה קורס מזורז בנעמ"ת, ששם מלמדים לפעמים כל מיני בנות שלא
יודעות מהחיים שלהן איך להתלבש. זה באמת קשה, בעיקר שהן לובשות
טיץ צמודים... סליחה, אבל תוך כדי שאני כותב שלי שואלת למה
הפסיק לעמוד לי באמצע שהיא מוצצת. אתם קולטים איזה אפקט יש
לזה? אבל אם יש דבר שאני לא קולט על בחורה זה כל הבחורות
שחושבות ששיער קצוץ או מגולח זה יפה. אז שתבינו בנות, זה יפה
למטה, גם יותר קל להביא ירידה למנוע מטופח, אבל בראש זה ישר
מוציא את התיאבון. הכרתי איזה מישהי פעם היתה הולכת עם שיער
קצוץ לאללה, ממש בלי אורך. הדבר שאני אוהב בבחורה זה שהיא
נראית בחורה, בראש אני מתכוון. זאתי לקח לי איזה שעה להתרגל כי
הראש שלה מלמעלה הזכיר לי ישר את החבר שלי דוד שהולך ככה. אחר
כך אמרתי לה שתרד, אני בא ללטף ולכוון אותה בשביל שגם היא תהנה
ואין במה להחזיק! והיא עוד עושה לי "נעים לך הראש שלי? מחר אני
עושה קרחת חלקה לגמרי", באמא שלי לא ידעתי מה לעשות. אמרתי לה
ששששש, והבאתי אחיזה באזניים אבל ישר היה לי דז'וו של ההגה של
השברולט וניסיתי לפנות ימינה. לא יעזור, שיער קצר זה לא, איך
לומר, נשי. אבל יש דבר אחד יותר גרוע אפילו מהשיער הקצוץ
ובשביל לכתוב על זה שלי חיזקה את האחיזה שאני ארגיש יותר בטוח.
הדבר הכי גרוע זה השולחן של המכוערות בבית קפה. לפעמים אתה
יושב לך בבית קפה, ובאות כמה מכוערות ומביאות התישבות סביב
לאיזה שולחן. לפעמים אתה אומר שעם קצת ניתוח פלסטי, או עם
עיתון הארץ על הפנים של הבחורה וארבע בלוקים בפינות שלא יעוף
העיתון אתה מחזיק מעמד, אבל לרוב הן פשוט מביאות לך דיכאון. כל
אחת יותר מכוערת מהשניה, לפעמים אחת היא בכלל לסבית מה שמביא
אותה להביא מבטים של מאיימת על כל השולחנות מסביב. זה שהיא
לסבית, באמת בכבוד, שתהיה, אבל מרוב שהיא יודעת שהחברות שלה
מכוערות שאפילו היא לא היתה עושה להן טובה עם מקל של מטאטא,
היא מסלקת במבטים שלה גם כל גבר שמנסה להתקרב ומשאירה את
החברות שלה לשמוח אחת עם השניה, וללכת לבד הביתה לבכות למזרון
על למה הן לבד. וואללה, אני לא קולט, אם נגיד מישהי, היא יודעת
שהיא מכוערת אז שתעשה משהו, ניתוח, בגדים, שתישאר בבית. אבל אם
כבר היא מביאה אותה ביציאה אז לפחות שהיתה הולכת למקום חשוך
במיוחד או מסתובבת עם בנות יפות, שהיו מטשטשות את הגועל נפש.
החבר של שלי.
17 באוגוסט, 2001.
נשבע לכם שיש פרק שבע
http://stage.co.il/story.html?story=40147