צ'ופניק ג'ירף / לו אקיץ. |
גזרתי אל קירות חדרי
את כל המשפטים,
תמציתי החיים,
שקראתי בספרים.
ובחלומי,
כל מעשיי מראשיתי
נהפכו לי לזכויות,
מיושרים כפלס
המוסר האנושי.
אך למרות הורוד
שאפף את עולמי,
קול צעקה נשמע,
קול שופר אנושי,
"מה לך נרדם?"
לו אקיץ,
לא אפסיק לחלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|