|
מקד את התמונה
על שנינו בחרמון.
על הידיים הרועדות
מעל תה הלימון
(בטעם ירח-דבש).
מקד על הכפית
שבלתי-רצונית,
רעדה לה
בידינו.
ככה התמונה
בעוד שישים שנה?
אהבה. |
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.