הם באו, שניים,
ושינו את סדרי הבית,
שום דבר לא עוד כפי שהיה
תמול-שלשום.
אף אני וזוגתי, השתנינו ללא הכר:
לפתע, באורח-קסם, היינו לאמנים,
אלופים בשטח הציור, ממציאי-סיפורים;
התגלו בנו כישרונות גנוזים.
גם בכל חדרי-הבית חל שינוי:
רהיטים זזו ממקומם;
השעון צנח למטה עם הטלפון-
יד-ביד, מחוג עם חוגה.
דברים שחיפשנו בארונות זמן רב
הוצגו עכשיו לראווה על המרבד;
וגם למדנו את תוכנו של המזווה,
והתקליטורים שנפרדו מהמעמד.
ואז - בעוד הבלגן חוגג בחדרים-
לפתע - דממה מעיקה! חלפה הסערה:
הלכו הנכדים. עצוב נורא...
מצפים בקוצר רוח למהפכה הבאה. |
