הייתי צריך להבין, לפני זמן רב, שהכל יתפוצץ לי באף.

הייתי צריך להבין, עוד לפני שהכל התחיל, שזה חסר כל סיכוי, שזה
חסר תקדים.

הייתי צריך להבין, עוד לפני שבכלל מישהו דמיין מה יקרה,
שהתסכול הוא לא באמת זמני. שהאשם הוא לא חינני. שהזלזול הוא
הדדי.

הייתי צריך להבין, עוד כשהרעיון התעלק בקרבי, שגבולות דווקא קל
מאד לפרוץ אבל קשה להציב.

הייתי צריך להבין, כשהתוודעתי לזה בראשונה, שכל שינוי הכי קטן,
יכאב כמו השינוי הכי גדול. ושזה יהיה בגללי.

הייתי צריך להבין, הרבה לפני שהשתכרתי, ואז התפכחתי, שאי אפשר
לשמור הכל על דיסק. ושאי אפשר להפסיק, ושאי אפשר לשחק, ושאי
אפשר להספיק להנות. ושגם כשמצליחים לשמור, הדיסק נחרך, ואין בו
צורך עוד.

הייתי צריך להבין, שזו אבן שאין לה הופכין. שזו אליה וקוץ בה.
והייתי צריך להבין, שפתגמים אף פעם לא מוחלטים.

אבל ככה זה באהבה, ככה זה באכזבה, ככה זה בחיים! אי אפשר
להבין!!!