[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן קלימן
/
שנת שבת בצהריים

ישנה לה אישה במיטת אישה. שבת, צהריי היום, והיא, על שפתיה נח
חיוך מתוק, מתפנקת תחת השמיכה, גופה הצעיר בכותונת דקה, והיא
מתמתחת ומתרפקת על עונג שבת. תחת זרועה היא חשה בחום גופו של
אהובה, מתנמנם לצידה בזמן עיכול ארוחת הצהריים המזינה שזה עתה
כילו. שקט בבית, ורוח קלה של צהריים פורעת את הוילון ומלטפת את
הגופות הנמים.
הבעל, שאישיותו הפרגמטית מונעת ממנו לבזבז את ימי השבת בשינה,
יקיץ לפניה. ברכות הוא יניח את זרועה על הסדין המתוח, מקום שם
נקלט חום גופו במזרן. לאחר מכן  ייגש אל הפסנתר ויפרוט ברכות
נעימות רומנטיות קלות להאזנה. צליליו ירחפו אל החדר, מערסלים
ברוך את חלומותיה של האישה הישנה.
שנתה של האישה טובה עליה. היא יודעת- כשתקום ימתין לה אישה,
מנגן את מנגינותיו שכמו נכתבו רק לה, וכשם שצליליו עוטפים את
חלומותיה, כך יעטפו זרועותיו את גופה, והוא כל כולו מלא הערצה
לפלא הנשי שזומן לו בדרך נס זו או אחרת. לכן נמה האישה חסרת
דאגות, ומקיצה רק בערוב היום. וביקיצתה, עורה מבריק, עיניה
נוצצות, שפתותיה דם ודבש, לחייה סמוקות מחום המצעים, והיא כולה
שיר הלל ליופי הנשי.
לא כך מתרחש בשנתה של האישה הרווקה,שאף היא כילתה זה מכבר את
ארוחת הצהריים, ועתה היא מטפסת אל מיטתה לשנת צהריים קלה. אולם
שנתה אינה רכה כשנת רעותה. בשוכבה במיטתה, ללא גוף שיחממה,
למעט הסדין החשמלי, פורצת הציפייה למחשבותיה כמו גנב לסוברו
שאינה נעולה היטב. בשכלתנות היא סוקרת את רשימת מחזריה
הפוטנציאלים, מוצאת בהם מומים, מתקנת בהם תיקונים, מחסירה,
מכפילה ומחברת. כשלבסוף נופלת עליה שנתה היא בעיצומה של הערכת
סיכוייה עם מחזר זה או אחר, וחישוב ההסתברות המשוכללת כי מי
מהם יצלצל ויזמין אותה לסרט או לדרינק בפאב אפלולי.
לכן כשנמה האישה הרווקה, היא עודנה ערה לצלצולי הטלפון, לרחשי
המכוניות העוברות ברחוב ולצעדים החולפים בחדר המדרגות. ומכיוון
שהמחזר התורן אינו מצלצל, ואף אינו מטפס מעלה מעלה בחדר
המדרגות, מופרעת שנתה על ידי תחושת פספוס עזה, כי ברגעים אלו
ממש הוא עומד מול דלתה, והיא, בבטלנותה הרדומה, מחמיצה את
ההזדמנות.
כך ישנה האישה הרווקה, ובקומה שיערה פרוע מן ההתהפכויות, תחת
עיניה תלויים שני שקים שחורים, והבל פיה חמוץ. "לו ידעתי להקיץ
כחברתי, הרי שהייתי מוקפת במחזרים שוקקים, הכמהים לשאתני
לאישה!"- כך היא ממלמלת מול המראה בחדר האמבט, כלל אינה מודעת
למשחקו האכזרי של הגורל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העובדה שהתחלתי
להשתמש בסמים לא
שינתה את החיים
שלי. היא נהייתה
החיים שלי.

(במה חדשה מגנה
בכל תוקף את
השימוש בסמים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/8/01 15:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן קלימן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה