יאיר שטנגל / לא מגיע לי |
שדוממת, מתפלשת באפר
זה הטפטוף מוכתם, בטיפות ייאוש,
מתפשט בחדרי על קירות חדשים
זאת הסגריה שהורגת אותי לאט,
זה הפרפר שנמשך לאור הבוהק
רודף חום עד יומו האחרון
זאת תמיד הדלת שקוראת לי לצאת
זאת תמיד האימא, שדאגה במקום אהבה כסף לתת,
זאת תמיד את, שאני לא מאמין שתרצי להתחלק,
זה תמיד אני שמספק, בטרם עת,
סיבות עדיף לך ללכת עכשיו לצאת,
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|