לו היה ניתן לי עוד יום
ועוד יום לחיות ולצחוק
כשידי אינן כבולות
ולרגלי נפרש האחו הירוק
יופי בדם מגואל
ושוב איני מבחין
אם זהו צמח או חיל
נסוג האגם המתוק
באל יחזור
שאוכל ממימיו לגמוע
שאוכל על פניו לדמוע
כולם עומדים בתור
שאוכל בתוכו לשקוע
עד שלא יוותרו בי אהבות
עד שימחקו כל העקבות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.