|
שוב גדלים הניצנים
האדמה נחנקת
אולי תתני לאהבה שלי
למות בשקט
מעבר לשמיכת העננים
היא תלטף את הפנים
נופלת על העור במקום הגשם
בורח כדי לחיות
רץ בערפל כבד
ואי אפשר לראות
את החושך
ואני מפחד להתגלות
מקווה שלא נותרו בי אהבות
מקווה שלא השארתי עקבות
הרגלים לא לוקחות לשום מקום
אני עוצר לשבת ולנשום
ואי אפשר פתאום לקום
אני מפחד להתגלות
יודע שיש עוד כמה מטלות
יודע שהפעם לא יהיו לי הקלות
עומד אני בגשם
מחכה לקשת
מקווה שמישהו ידליק פנס
ושוב נוכל לגשת
אל מעבר לעננים היא מבקשת
לעוף מכאן הרחק
שוב רוצה להימחק |
|
|
נכנסים למכונית
ואמא אומרת:
"מדליק מי
שמקליק ראשון!"
כולם מצליחים
לפני ואני נשאר
כמו טמבל עם
החגורה ביד ולא
מצליח להקליק.
אמא שלי מסתכלת
עלי: "אתה
החוליה החלשה,
שלום!"
(אחד מהרהר על
התנגשויות ערכים
עכשוויות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.