רוצה לבכות, להזיל דמעה, לתת לכאב לברוח
להמחיש את הריקנות שבי כדי שהיא תלך
מרגיש את הבכי זורם בגופי, עומד ומחכה שאשחרר אותו
כמו זכרון כאוב מתחבא, מנסה לפרוץ החוצה
אני מחזיק אותו כבול לליבי והוא בוהה בי, בכולם, בחיוך
טובע בתוך ים של דמעות ישנות שלא יכולות לצאת
שמחפשות חופש שאיני יכול לספק, ומחפשות מפלט אצל אדם שלא קיים
וכנראה שלא יהיה, כי בשבילי יש גורל אחד שמגשים עצמו עם כל רגע
חולף
מדגיש את העובדה שהקיום שלי אינו אלא כלוב,
הנועד להחזיק סבל ולתת לי להרגיש אותו בכל רגע של עירנות,
ובכל חלום זמני שנמשך יותר מידי.
שיגמר |
