|
יש שקיעה. ויש גם אותי.
ואני יושב. ורק מסתכל.
לא רוצה לדעת כלום.
להתרחק ולעוף.
מלנכוליה.
שוררת מעלי כעלוקה.
כמו אהבה מרחוק.
עלוקה.
קחו אותה ממני.
לפני שאשרף.
לפני שלבי יקבל
צורה של דמעה.
ויש את השקיעה.
ויש גם אותי.
ואני עומד. עוצם את עיני.
לא רוצה לראות.
להתרחק ולמות.
שוררת מעלי כעלוקה.
כמו שנאה מקרוב. |
|
|
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל
במה חדשה- קול
השפיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.