בשבילם, זה נגמר.
הם פה, הולכים, שותים, אוכלים.
אבל במקום מסויים, הם לא ממש חיים.
זה תופס כל פינה של הלב, זה כל כך כואב.

אמהות מבקשות שאלוהים ישמור עליהם שם בשמים.
איפה הוא היה כשרצו שישמור עלייהן כאן.
אולי רצה שישבו לצידו, שם בשמים, מכוסים עננים, מלאכים
דוממים.

מסביב כולם חיים, שמחים וצוחקים.
הם לא יודעים את הכאב, אצלהם הכול שלם.
אך מלאך המוות עוד יגיע לכולם,
וכל מקום בו נתהלך נראה רק דם ודם.