טל פרג'ון / יד דקה |
חבולה, כואבת את כאב החיים,
את ליבי לוקחת, את חיי,
ואני נותנת לה את כל כולי.
וכאשר נותנת את עצמי
ליד, שסובלת ממחסור בשמחה,
בוכה, אך יודעת שאולי אני
עוד אשמח בשמחת היד הבוכיה.
מושטת היד, לוחצת את ליבי,
לוקחת לעצמה ללא רחמים,
וליבי הכואב נלקח ממני,
הדמעות פסקו - חוזרת לחיים!
© PeTeL
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|