מעבר לחומות המחשבה
ומבעד לחלונות העיניים
חיפשתי ארץ אחרת
חיפשתי שלווה בוערת
חיפשתי שקט רועם
וקיץ.

מקום אחר,
שלו, בלי כאב,
עץ ירוק; ים כחול
עם חופש ורוד.

וקיץ, קיץ, קיץ, קיץ.
חם, אש.
וקיץ, קיץ, קיץ, קיץ.
חם, אש.

אני לא רוצה ליפול,
אני רוצה ללמוד לעוף.
אני לא רוצה לזחול,
ובטח שלא לאכול עוד לוף.

תאשפזו אותי,
אני לא נורמאלי.
מה אני רוצה?
מאסר מינימאלי.
לשרת נגד רצוני,
כבר לא בא לי.
מתוך הכאב,
ארצי קראה לי:
"האדמה כאן שורפת,
וכל כך קר לי."

9.10.2004
אין לי ארץ אחרת




השיר מוקדש לשרת המדליות לימור לבנת,
שטרם הספיקו לספור את הגופות לאחר הפיגוע בהילטון טאבה אמרה:
"הציבור שלא שמע להתרעות, שלא יתפלא אם לא באים לחלץ אותו!"