אל הגמד האופטימי הניצחי,
החיי בביקתת העץ אשר בנבכי נשמתי
מדוע תהיה כה אכזרי?
האם זו טיפשות או סתם אינסטינקט בסיסי
לשכוח בעד כל תירוץ דל
את שלמדה נפשי
לדעת לנעול ולשמור על כל צלקת
ולשפוך צבעים של אור עם כל הזדמנות קורצת
האם כה בודד ומשעמם לבד בבקתה?
האם לא תסתפק בנפלאות הטבע שלצידי דרך תמה?
מדוע חייב אתה גמד אכזר,
לארח כה יפה פני זר?
האם לא תזכור, האם לא תדע
אפילו שלגיה הזכה והצחה
העדיפה עלם פרא על סוס בדהירה
מאשר גמדים טובים בביקתת העץ המוכרת והבטוחה

דהירה עדיפה על פני שיגרה עצלה