ועל כל זה שוחחנו בזמן שהיא הרסה את הפנים שהם גם שלי.
"מה זה תורם לך בכלל?!
את במילא לא יפה, אז לכער את עצמך יותר?!"
"אני נהנית."
"ברור! ברור שאת נהנית.. ואיפה אני נכנסת בכל הסיפור הזה?"
"את?.."
"כן, אני."
"מה מפריע לך? תני לי קצת להנות, אני אפסיק עוד מעט."
"לכי תעשי עם עצמך משהו במקום!! לכי תלמדי!! לכי תתארגני, את
צריכה לזוז עוד מעט!!"
"יש לי זמן."
'אני שונאת שהיא עושה את זה. כלבה אגואיסטית!', חשבתי.
"שמעתי את זה!" היא אמרה.
"תמיד, תמיד מתחשבים בך נכון?!
מה איתי?!
איפה אני מקבלת את החופש ביטוי שלי, כלבה?!", צעקתי.
"אני פשוט יודעת מה עדיף בשבילנו", אמרה.
"לא את לא!! הולכת עם כל אחד! מתאכזרת אליהם!! הורסת הכל! תמיד
את הורסת הכל!!"
"ממש מרגש, רק אל תבכי לי כאן.", עניתי באדישות.
"אני לא אבכה, אל תדאגי. אני לא אהרוס את הדמות האנטי-פאטית,
קרה וחסרת הרגשות שאת יצרת."
"ממש נוגע.", גיחכתי.
"כל מה שביקשתי, זה רק להתבטא יותר, את יודעת.
אני רוצה לאהוב ולהרגיש ולהפגע ולכאוב-"
"ולהאכיב, להרוס אותם, חלאות! חה חה חה.
לא מגיעה להם מישהי כמוך, את תתני להם להרוס אותך, ככה
לאט-לאט. תאמיני לי, אני זוכרת הכל."
"אבל אני רוצה אהבה, החיים שלי ריקים! עוברת מבחור לבחור, לא
נקשרת אליהם בכלל."
"קשר?! זה באמת מה שאת רוצה? תזכרי בפעם שעברה ש"אהבת" מישהו.
הוא פשוט הרס אותך, את לא יכולה להתכחש."
"הוא לא! הוא אהב אותי! הוא היה מאוהב בי! וזה היה הדדי! רק לך
לא אכפת! היית חייבת להתערב-"
"זה היה לטובתך! הוא היה הורס אותך, מותק."
"הוא לא! וגם אם כן, היה עדיף לי לסבול את זה. אני אהבתי אותו
כל כך. הייתי עושה הכל בשבילו, הכל!"
"טיפשה! הוא רק בחור וככה את נותנת לו לשלוט בך."
"את הורסת אותי במו-ידייך! אני, אני, רע לי."
"רע לך?"
"כן, רע לי."
"תתאבדי."
ואז חתכנו, והרבה דם.