לא הכרנו, מתוק,
לא ראיתי אפילו עינייך.
וכחוק, בכל ליל
חולמת עליך.

לא נפגשנו, חיים,
לא שמעתי אפילו קולך.
ותמיד מרגישה
ששייכת אני רק לך.

לא דיברתי עימך, אוצר,
לא ביקשת ממני ידי.
ובכול זאת אני
מרגישה שאתה לצידי.

לא מיששתי פניך, אהוב,
לא חיבקתי אותך אף פעם.
ולמרות זאת אתה
מחבק אותי לעולם.

לא אמרתי לך, חמוד,
לא גיליתי לך רגשותיי.
מאוהבת בך,
כי אתה מקשט את חיי.

וכעת רק נותר לי לחכות לך.
מלאה ברצון עז לראותך,
לחבק, ללטף ולאהוב,
עד הגבול שאליו קצה העולם לא קרוב...

אותך אוהבת, אבל מי אתה?!