ארבל הכרמלי / לדעת שלא יפוג תוקפו |
היה החום יוקד בתוכי,
מחשבותיי היו נעות לעומתה
ובכל מקום היו רואות עיניי את דמותה.
לבי היה מזדעק
בכל עת שהחלה להתרחק,
שפתיי היו נעות בתפילה
שתסתלק מכוונתה.
היא לא הייתה סתם עוד אישה;
היא הייתה מעין חלום שבהגשמה,
עם המון נגיעות ולטיפות
שאת כולי היו עוטפות.
לבי עדיין משתוקק שתבוא קרוב
ותענה בי טוב;
שאדע כי זה לא רק חלום
שפג תוקפו.
15/10/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|