יום אחד קמתי,
ארזתי לי תיק ועזבתי.
הלכתי מהר ולא ידעתי,
לאן.
נזכרתי איך,
הייתי חוטפת מכות.
ואיך בלב שלי,
רק התמלאו להן צלקות.
אז קח אותי מכאן!
קח אותי הרחק,
הרחק מכאן,
איתך!
מה מפחיד אותי
למה לי בעצם לברוח?
פשוט נמאס לי להיאבק
פשוט לאט נגמר הכוח!
כל היום עייפה
רוצה רק לישון
רק לרגע עין לעצום
לרגע אחד להתנתק ולחלום
אז קח אותי מכאן!
קח אותי הרחק,
הרחק מכאן,
איתך!
שוב קמה בבוקר
עם הרבה צלקות בלב!
אך עכשיו התגברתי
ושום דבר לא כואב!
אתה כאן, איתי!
וזה כל מה, שלי חשוב!
2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.