אז ככה זה מרגיש כשנשבר לך הלב
לא משנה אם היה שלם לפני זה, או לא,
עכשיו הוא פצוע קשה, וזה כואב.
כל כך בנאלי ועדיין נכון.
אבל כולם יודעים מה יש לי,
הם אומרים ש"זה טבעי"
"זאת פעם ראשונה"
ש"כולם עוברים את זה"
כל כך בנאלי ועדיין, נכון.
אבל, לא הגיוני שהטבע כזה אכזרי
ראשונה היא לא הכי טובה?
ו.. אף פעם לא הייתי חלק מ"כולם".
אז שחררו קצת את גלגל ההצלה,
תנו לי לטבוע בשקט, לאיטי,
המציל שלי כבר יגיע
אם לא בדמותו, בדמותי.
כבר הספקתי להריץ את כל התמונות שהיו (ולא היו) בינינו
כל מקום, כל שיר, וכל תנועה מזכירים לי אותך
כל כך בנאלי, ועדיין נכון.
כמה קצר,
ככה עמוק,
הסדק שנשאר.
שונאת בנאליות.