יהל שחר / מריונטה |
אבל אף אחד לא ידע, אף אחד לא שם לב.
אף אחד לא הקדיש אפילו רגע אחד כדי לומר לה שלום, לנופף,
לחייך. אף אחד. בגלל זה הם לא שמו לב שלרגע אחד היא פשוט כבר
לא הייתה שם. אפילו עכשיו הם לא יודעים.
היא השתחררה. מהכל. מהחוטים, מהכבלים, מהשתיקות, מהבכי.
מעצמה.
אף אחד כבר לא יגיד לה כלום, אף אחד לא יסתכל עליה, כי היא לא
שם. אף אחד לא ירגיש אותה, או יחשוב עליה. אף אחד.
אפילו לא היא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|