ליאור פז / מציאות |
מתנדנדת עם משב הרוח הקריר,
לבדה,
מנסה להתחבר אל הקרירות.
הירח בשמים מתבונן על העצים,
מזיל דמעה,
מביט באיש התלוי על אחד מן הענפים.
נשמת האיש מרחפת במרומים,
אך לירח לא מצליחה להגיע,
תפקידו של הירח הוא להיות בודד.
הפרח נבול,
כי ירד המבול,
והרוח חזקה,
הורסת חלשים.
הצוק גבוה,
והאיש מטפס,
בדיוק כשיגיע לפסגה,
ייפול.
כי זהו תפקידו של הגורל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|