אור היום נמוג, והערב שב ולט את השממה שבי.
כבר נדווה ונמאס מעצב המגאל את ליבי.
כלביא בשביו טולף, מחוסר מנוחה.
כך מחשבותי נודדות במציאות שהאופטימיות רקחה.
רוצה רק להביט שוב בענייה ולצלול כן למוג אל תוך עולם שלי ושלה
לשם שמים ! אילו היא אחת שתאהב חזרה ! אנני מסוגל עוד לשאת את
היגון הטמור
בשלילה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.