עזבו אותי מיריות, הניחו לי מקרבות ומילואים
כי אני כבר חלק מהצבא, הצבא של החיים
עזבו אותי מטסטים תיאוריות ומיליון תמרורים
בני ישראל הלכו ארבעים שנה וחלקם עדיין הולכים
יורה כדורי סרק על ראשי ממשלה שכבר מתו מזמן
ואני כבר בן שמונה עשרה אבל עדיין הולך לגן
מה עשיתם למדינה שלי? מי נתן לכם רשות?
הפתרון הוא כה ברור הפתרון הוא כה פשוט
אתם רוצים שבספרי ההיסטוריה ייכתב עליכם פרק?
שלום זה מסובך, לכו ותעלו את מחירי הדלק
נושא מבטי לשמיים ורואה ציפורים מתות
ואתם הורגים ילדים ופשוט ממשיכים לחיות
יורים אש חיה כדי לפתור סכסוך מת על מים
ובשטחים משחקים אבן נייר וכדור בין העיניים
החזאי אומר שגשם ירד ואולי ימלא את הכינרת
וכמה צדקה המשוררת, אין לה ארץ אחרת
ואנחנו חיים בבקבוק, מנסים לשכוח ולהירגע
מתי נתעורר ונבין שהבקבוק הוא בקבוק תבערה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.