|
(מוקדש ליעקב שי שביט)
ומה שנשאר
התנוסס כמו כרזה פוליטית
של אחד שנבחר.
ולא קיים אף לא הבטחת בחירות אחת.
כמו דגלים מפויחים מתנופפים זמן רב
לאחר שהטקס נגמר, התהלוכה עברה.
רגש הכעס עובד אצל בלוטת הדמעות
הוא הופך את המים המרים
לסלעים קטנים של נוכחות כואבת.
לשקט אין אף מילה טובה להגיד על זה.
|
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.