|
חבליי מקבת מהדקים את מצפוני
לא מותירים בי מקום לתת לך
לגעת.
ק-ר-ע א-ו-ת-ם.
אצבעותיך יימשכו פס דק לאורך גבי. לאט
לטף פניי בזיפים רכים, בשפתיים חמות
נשוף בי מילים צעק,
את מה שכל כך קשה לי
ללחוש.
בריקוד מפותל אחייך לך את שאתה לא יודע ואתן לך
לשבור את רפרטואר תנועותיי מתחתיך
ציפורניי יקעקעו בגבך אותיות יפניות באדום
אסמן אותי עליך [סימנים זמניים].
ובשבילי הפרוזדור של המבט
אספר לך כי אכסיומה אני
סותרת תורות אחרונות שנבראו מפיות אוהבים
[וודאי לא תאמין לי]
רק זכור,
כי אם אברח [ואברח]
עצור אותי. החזק בי עוד רגע
הוכח לי
את שאני לא הסכמתי לדעת
מקרוב |
|
|
רגע,
אז אתה רוצה
להגיד לי
ש"תגובת
המערכת", "זה
שמאשר את
הסלוגנים", "אחד
שמאשר את
הסלוגנים",
ובועז, הם לא
אותו אחד???
-טייגר מדברת עם
האיש האדום
שלמעלה בצד
תגובת האיש
האדום: לא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.