נויה תוגתי / הצייד שלי 2 |
כל גופי נהנה להרגיש את כובדו עליי
את השרירים של הזרועות, של החזה.
כשהתקוטטנו
(והרי ברור לי שהוא ינצח ואני אצא עם סימנים כחולים)
המבט בעיניו צד אותי כפרגייה צעירה
הוא זכה בצידתו
חצו עמוק בתוכי, אולי אף פגע בליבי?
משהו ממנו ישאר אצלי תמיד
לעולם אנצור את חוזקו של הצייד הגס
שהפך למשורר עדין כשהיה במיטה
זרועות חזקות, כבדות
מחבקות את גופי ביראת כבוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|